הביקורת נכתבה ביום שני, 6 בפברואר, 2017
ע"י שוקולד
ע"י שוקולד
מה היה נותר מאחוזת דאונטון ללא הדיאלוגים השנונים? כן, רק אופרת סבון (חביבה למדי) שהפן המיוחד שלה הוא אלמנט ה'האדונים והמשרתים'. מה היה נותר מאחוזת דאונטון ללא הפן הזה? כן, רק עוד אופרת סבון. למען הסר ספק, המשרתים נוכחים ובחלקם הקטן אף נעשה שימוש לקדם את העלילה, אבל אלו הם רק תפקידי רקע. ההתרכזות היא רק בחיי 'הלמעלה'. כמו כן, ניכר שהמחבר, מוכשר ככל שיהיה, רצה להגיע אל קו הסיום. חוסר ההידוק בא לידי ביטוי במיוחד בתיאור חוזר של אותן מחשבות של הדמויות בוראציות שונות. בקיצור, זה לא יותר מעוד סיפור על שקרים וסקנדלים בלונדון של המאה ה-19, ואולי אף פחות. מאכזב ומומלץ רק לחובבים מושבעים של התקופה, כגון כותב שורות אלה.
8 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
שוקולד
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
אפרתי, את צודקת. נראה וסופרים יודעים את מה שמספר הסיפורים שבעל פה יודע -
בראשית הדברים מונח חלק ניכר מהיכולת של המספר 'לקרב' את הקהל ולשמוע את סיפורו. אגב, זה נכון גם במחקר - לפעמים אני מוצא שאת רוב המאמצים האינטלקטואלים שלי לנסח דברים שווי עין ולב אני משקיע בכותרת המאמר או בפתיחתו.
|
|
|
חני
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
מזל שהתמהמתי ולא קניתי.
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
חבל. כבר קניתי...
|
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
בהסתמך על אהבתי לאחוזת דאונטון, רכשתי את הספר. קראתי כמה עמודים, אך אבוי!
לאן נעלם ג'וליאן פלוז??? לאן נעלם הכישרון? אני אתאמץ ואקרא עוד, אבל ספר שאינו מושחז בעמודים הראשונים לא יהיה מושחז גם הלאה.
|
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
