ביקורת ספרותית על בלגרביה מאת ג'וליאן פלוז
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 3 באוגוסט, 2017
ע"י רונדנית


אני אוהבת סדרות תקופתיות אם הן אנגליות עוד יותר טוב, כדוגמת אחוזת דאונטון, ג'וליאן פלוז המחבר גם של זו וגם של בלגרביה משחק על אותה נוסחה מנצחת. גם כאן יש את החיים של למעלה, מעמד האצילים בעלי התארים והאחוזות הסודות והשקרים, ואת החיים שלמטה, מעמד המשרתים גם שם המעמד משחק, מי משרת אישי ומי נער אורוות, עם הרכילויות ההלשנות והגנבות הקטנות.
הכל קרה בערב אחד מרגש אי שם בשנת 1815 בבריסל לערב בלתי נשכח מסיבה שבה השתתפו כל ההוז את הוז של האצולה הבריטית. ערב שהתחיל במסיבת ריקודים עליזה והסתיים בקרב רע ומר קרב ווטרלו שבו אותם צעירים מבטיחים שלפני רגע רקדו בזרועות גבירה ענוגה אבדו את חייהם.
ערב זה גם הוליד הבטחה אחת שאחרי 25 שנה צצה ומופיעה בלונדון, אשר משנה הכל, ההבטחות היורש הנישואי נוחות וגם אהבה אמיתית.
המשרתים האישיים מופעלים על ידי האדונים, סודות צפים ומזימות נרקמות. משפחות מתחברות שמחה לצד אבל. והכל בלבוש אצילי באחוזות מרשימות, אנשים עם תארי אצולה וכספים שעוברים מדור לדור.
אין רגע דל. אהבתי.
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ (לפני חצי שנה)
לפעמים אני חושב איך זה להיות עם הרבה כסף ותואר אצולה
מחשבות (לפני חצי שנה)
נשמע מרתק.
רחלי (live) (לפני חצי שנה)
לא קראתי, אבל הוספתי לרשימה, מקווה למצוא אותו בספריה מחר
לי יניני (לפני חצי שנה)
מסכימה לגמרי עם אפרתי.... כשקראתי את הספר בזמנו הבגדים והאווירה של אותה תקופה היו לי מול העיניים
אפרתי (לפני חצי שנה)
בדיוק ככה.
רונדנית (לפני חצי שנה)
את צודקת במאה אחוז אבל אני בטוחה שלו אחוזת דאוטון היתה מתחילה כספר כך בדיוק היתה כתובה, כשספר מעובד לתסריט טלויזה, הדמויות מקבלות עור גידים ועוד טובין ותקילין וכך גם העלילה. זה נהדר בכל מקרה.
אפרתי (לפני חצי שנה)
אני קניתי, בדיוק בגלל אחוזת דאונטון וגוליאן פלוז, ונטשתי אחרי כמה עמודים אני אחזור לזה, אבל אין לזה אותה עוצמה שיש לסדרה מופתית. אני בטוחה שכשיעשו סדרה מהספר זה יהיה חמישה כוכבים נוצצים פלוס פלוס, אבל הכתיבה של פלוז הרבה פחות טובה מכשרון התסריטאות או מה שכישף אותנו בדאונטון.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ