“כאחת שאינה מחוברת למסך ולשלט, דווקא את הסדרה "אחוזת דאונטון" מאוד אהבתי, ומצאתי את עצמי עוקבת אחריה באדיקות. "בלגרביה" הינו רומן תקופתי, שמתחיל בבריסל ביוני 1815. באותו חודש, אף אחד מהאנושות על פני אדמת אירופה, לא ניחש שנפוליאון וצבאו יגיעו לפאתי העיר. לימים, המבצע ייקרא בהיסטוריה "קרב ווטרלו", העקוב מדם, שבה נהרגו למעלה מחמישים אלף לוחמים. ב"קרב ווטרלו" נפוליאון נחל תבוסה מוחצת. הקרב בוצע”

“אני אוהבת סדרות תקופתיות אם הן אנגליות עוד יותר טוב, כדוגמת אחוזת דאונטון, ג'וליאן פלוז המחבר גם של זו וגם של בלגרביה משחק על אותה נוסחה מנצחת. גם כאן יש את החיים של למעלה, מעמד האצילים בעלי התארים והאחוזות הסודות והשקרים, ואת החיים שלמטה, מעמד המשרתים גם שם המעמד משחק, מי משרת אישי ומי נער אורוות, עם הרכילויות ההלשנות והגנבות הקטנות. הכל קרה בערב אחד מרגש אי שם בשנת 1815 בבריסל לערב בלתי נשכח מ”

“גילוי נאות: יש לי אובססיה קלה לסדרות תקופתיות, בעיקר אם הן ממקור בריטי בהפקת ה-BBC. בכל אני מאשימה את אמא שלי, שגרמה לי לראות את העיבוד הטלוויזיוני של "גאווה ודעה קדומה" משנת 1995 כשהייתי בת 10 או 11. לכן, היה זה אך טבעי שבגיל 18, בשנת 2011, אראה את "אחוזת דאונטון" בערוץ הראשון. מיותר לציין שכשמעתי שג'וליאן פלוז, היוצר של "דאונטון", כותב ספר ראשון, החלטתי שאני חייבת לקרוא אותו. למרות שאני חוש”

“# גם אם לא היה כתוב על הכריכה האחורית, בהדגשה, שפלוז הוא תסריטאי שיצר את "אחוזת דאונטון" עתירת הרייטינג, אפשר היה לנחש את זה תוך קריאה בספר הזה. סדרות תקופתיות – שה-BBC מתמחה בהן ואין עוד מי שעושה אותן טוב כמוה - חביבות עלי, ואם לשפוט על פי הפופולריות הגבוהה שלהן – הן חביבות על רוב צופי הטלויזיה. כי מה רע? אתה עוקב אחרי צרות של עשירים, לבושים בתלבושות של מוזיאון, ומשכנעים אותך שלמרות שהם לא ה”

“כאחת שאינה מחוברת למסך ולשלט, דווקא את הסדרה "אחוזת דאונטון" מאוד אהבתי, ומצאתי את עצמי עוקבת אחריה באדיקות. "בלגרביה" הינו רומן תקופתי, שמתחיל בבריסל ביוני 1815. באותו חודש, אף אחד מהאנושות על פני אדמת אירופה, לא ניחש שנפוליאון וצבאו יגיעו לפאתי העיר. לימים, המבצע ייקרא בהיסטוריה "קרב ווטרלו", העקוב מדם, שבה נהרגו למעלה מחמישים אלף לוחמים. ב"קרב ווטרלו" נפוליאון נחל תבוסה מוחצת. הקרב בוצע”

“אני אוהבת סדרות תקופתיות אם הן אנגליות עוד יותר טוב, כדוגמת אחוזת דאונטון, ג'וליאן פלוז המחבר גם של זו וגם של בלגרביה משחק על אותה נוסחה מנצחת. גם כאן יש את החיים של למעלה, מעמד האצילים בעלי התארים והאחוזות הסודות והשקרים, ואת החיים שלמטה, מעמד המשרתים גם שם המעמד משחק, מי משרת אישי ומי נער אורוות, עם הרכילויות ההלשנות והגנבות הקטנות. הכל קרה בערב אחד מרגש אי שם בשנת 1815 בבריסל לערב בלתי נשכח מ”

“גילוי נאות: יש לי אובססיה קלה לסדרות תקופתיות, בעיקר אם הן ממקור בריטי בהפקת ה-BBC. בכל אני מאשימה את אמא שלי, שגרמה לי לראות את העיבוד הטלוויזיוני של "גאווה ודעה קדומה" משנת 1995 כשהייתי בת 10 או 11. לכן, היה זה אך טבעי שבגיל 18, בשנת 2011, אראה את "אחוזת דאונטון" בערוץ הראשון. מיותר לציין שכשמעתי שג'וליאן פלוז, היוצר של "דאונטון", כותב ספר ראשון, החלטתי שאני חייבת לקרוא אותו. למרות שאני חוש”

“# גם אם לא היה כתוב על הכריכה האחורית, בהדגשה, שפלוז הוא תסריטאי שיצר את "אחוזת דאונטון" עתירת הרייטינג, אפשר היה לנחש את זה תוך קריאה בספר הזה. סדרות תקופתיות – שה-BBC מתמחה בהן ואין עוד מי שעושה אותן טוב כמוה - חביבות עלי, ואם לשפוט על פי הפופולריות הגבוהה שלהן – הן חביבות על רוב צופי הטלויזיה. כי מה רע? אתה עוקב אחרי צרות של עשירים, לבושים בתלבושות של מוזיאון, ומשכנעים אותך שלמרות שהם לא ה”