ביקורת ספרותית על בלגרביה מאת ג'וליאן פלוז
ספר מעולה

---

האמת שאת אחוזת דאונטון אני מכירה כבר מגיל 20, צפיתי בכל הפרקים מהתחלה. מאוד התחברתי לסידרה, אני בכלל מתחברת לספרות הויקטוראנית, ההיסטורית המגוללת את תולדותיה של בריטניה. אני פשוט אוהבת את התקופה הזאת, ולקרוא על התקופה הזאת זה כיף גדול. בתור מעריצת אוסטן וגאסקל שגם כותבות על התקופה הזאת גאסקל לעומת זאת כותבת על שנות ה1850 תקופת המהפכה התעשייתית ושם מתחיל הסיפור שלנו. לעומת אחוזת דאונטון שעלילת הסידרה מתחילה בשנות ה20 המוקדמותב 1900. הסיפור כאן הוא בשנות ה1815 הוא מתחיל לפני קרב ווטרלו(לפני המהפכה התעשייתית) שהחלה מיד אחרי זה. גיבורי הסיפור הם דוכסים. סופיה הדוכסית מריצ'מונד טרנצ'ארד מתחתנת על אדמונד בלאסיס לוחם בקרב ווטרלו, מתברר בהמשך שאלה היו נישואין פיקטיביים היא מתעברת ממנו אבל הוא נהרג בקרב. הפעוט נולד אבל היא מתה בלידתו. 25 שנים עוברים הילד מתבגר הוא עובר למשפחה מאמצת הוא לא יודע מי הוריו האמיתיים. סבו וסבתו ממשיכים לעזור לו אבל בלי שידע על קיומם, בהמשך מתגלים סודות מסתוריים סביב משפחת טרנצ'ארד ובלאסיס. הספר היה מאוד מעניין, והרגשתי משהו אפל, חשתי שהוא גם מושפע מאוד יצירות נוספות גותיות כמו אוסטן וגאסקל. יצא סידרה בעקבות הספר, חייבת לציין שהספר היה הרבה יותר מהנה מהסידרה, ראיתי את הסידרה והיא עייפה אותי בהחלט שווה קריאה.

» ביקורות נוספות של אורי החמודה
» ביקורות נוספות על בלגרביה