ביקורת ספרותית על תרה מאת צרויה שלו
ספר מעולה

---

אתמול חזרתי לפינלנד, אחרי ביקור של חודש בארץ. כמה ימים לפני שחזרתי, עברתי על כל החפצים האישיים שלי, מתוך כוונה לדלל אותם מעט יותר, ולנסות להשאיר שוב, כמה שפחות מאחורי. בין חומרי הלימוד, מספר כלי מטבח שיקרים לליבי, וכמה שכיות חמדה שקשה לי להיפרד מהן (ולא מעט בגדים), נתקלתי בספר תרה, שבכלל שכחתי שהוא ברשותי. בביקור האחרון שלי בארץ, לפני כתשעה חודשים, קניתי בחנות יד שניה את 'שארית החיים', שאהבתי מאוד, והתפלאתי שעוד לא קראתי את 'תרה'. עם פתיחת העמוד הראשון התנוסס שמה של אמו של בן זוגי הקודם. כמה אירוני, שמכל האנשים שאני מכירה, היא זו שהשאילה לי ספר על פרידה. אני בטוחה שהבטחתי להחזיר לה אותו, ומכיוון שעברו כבר קרוב לשלוש וחצי שנים מאז התראנו לאחרונה, ספק גדול אם הדבר אכן יקרה. כבר בעמודים הראשונים נשאבתי לתוך הספר. הוא ליווה אותי במסע הארוך מאוד מישראל לפינלנד. קראתי אותו בנתב"ג, בשער, בארבע בבוקר, כשהמתנתי לטיסה שאיחרה. המשכתי בשדה התעופה של קייב, אחרי שפיספסתי את הטיסה שלי לפינלנד ונאלצתי להמשיך בעוד שתי טיסות ואין ספור טרטורים בשדה התעופה. גם בטיסה לוילנוס הוא לא נגרע מעיני, ושוב, בטיסה האחרונה והמיוחלת להלסינקי (שממש עליתי עליה עם חיוך ענקי), אחרי יותר מדיי שעות מכווצת, מעט מדיי שינה, וללא ספק מנת יתר של אוויר מזגנים דחוס. בין כל הטיסות, הנמנומים, השינה החטופה והנשנושים, הפכתי להיות אלה מילר. 'אמא, מה זה תהליך?'. תהליך זה מה שעובר עליי בשעה שאני מתה לקנות טיסה ישירה, אבל נאלצת להטלטל עם שלוש טיסות כדי שיהיה לי זמן לסבול ולעכל את כל מה שקרה בארץ בזמן הביקור. לראות את ההורים שלי מזדקנים, לשאול את עצמי אם סבתא שלי תחיה עד הביקור הבא, לראות חברה ראשונה עם תינוק, חברה אחרי פרידה, וחברה שהפכה לאחותי במשרה מלאה ועסק פרטי, שבקושי יש לה זמן לנשום. להסתכל עליהם מסתכלים עליי. לרצות לבכות ולצרוח כשאני מגלה שבמקום להגיע לפינלנד ב-11:30 בבוקר, אני אצטרך להתגלגל בדרכים לא מוכרות תשע שעות יותר. לשאול את עצמי עוד מיליון פעם, האם זאת הבחירה הנכונה, לבוא לגור במדינה הקפואה והרחוקה, עם השפה הכל כך מוזרה והבלתי אפשרית, בשביל הבן אדם הראשון שאני אוהבת בחיי.
צרויה שלו פותחת את הקישקע, בלי מעצורים וללא גבולות, וחושפת באומץ את נבכי נפשה של גיבורת הספר, שספק רב אם אין הם נבכי נפשה שלה. העולם העשיר שנבנה קרע לי את הלב ביופיו ובצערו והיה חבר נאמן במסע הארוך בתבל.

» ביקורות נוספות של נלה
» ביקורות נוספות על תרה