ביקורת ספרותית על קורות הציפור המכנית מאת הרוקי מורקמי
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 29 באפריל, 2020
ע"י נלה


אזהרה חשובה: לא לבעלי/ות לב רגיש. התגובה כוללת פרטים מהעלילה.
שמתי לי למטרה לקרוא ספר בחודש. ׳קורות׳ שייך לאפריל. 500 עמודים. מעט לפני שהגעתי לסצנה האלימה, ממש שמחתי על קצב ההתקדמות שלי. ואז הגעתי לסצנה האלימה. נכון, זה ספר, לא סרט. אלו חלקים/פרקים, ולא סצנות. אבל מה שמתואר שם לפרטי פרטים קרם עור וגידים לכדי תמונה אמיתית שלא עזבה אותי במשך ימים שלמים ואפילו שני לילות. חשבתי: ׳למה קראתי את זה? למה אני קוראת את מורקמי בכלל?׳. אבל האמת היא שזה ספר טוב. מורקמי יודע לכתוב, והספר כתוב מעולה. למרות הסצנה המבחילה, כן נהינתי מהספר, ואני חושבת שזה אחד הספרים של מורקמי שיותר נהינתי מהם מבחינת עלילה, כתיבה, וטשטוש בין דמיון למציאות (הכי ברור שלו עד כה). הלוואי רק שמישהו היה מזהיר אותי לפני.
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אָמוֹן (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
הספר נראה טוב, אבל קצת ארוך.
מושמוש (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
אני אוהב סוריאליזם אבל אצלו זה גם להסוות את הצורך שלו להתקבל במערב, שזה נפשי יפני אחרי מלחמת העולם השנייה וזה גם מסחרי. שני מניעים לא טובים כנראה לספרות.
מורי (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
מושמוש, אתה לא בנוי למורקמי. כנפיך קוצצו.
מושמוש (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
טוב כבר יצא לי להגיב על קורות הציפור לטעמי זה ספר של סופר שבהחלט יודע לכתוב אבל יש חסרונות אפילו מובנים ז"א זה חוזר גם בספרים אחרים שלו. האם הקטעים שרצית אזהרה זה על היפני בשבי רוסי במלחמת העולם השנייה? קופץ לעיין שהוא מתארגן לא לכתוב משהו רע על האמריקאים אז הוא בוחר ברוסים. נכון לא חשבתי עד עכשיו שהגיוני יותר שסובייטים היו מתעללים בשבוי מלחמה יפני מאשר האמריקאים, אבל כול זה נשמע על פניו ריאליסטי וזה לא, ואולי הסוריאליזם גורם לקלוט את המניפולאציה של הסופר. הספר לא דיבר אליי.
חני (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
יפה תיארת. גם עם כל החלקים הקשים שברור שימים אחרי
הקריאה עדיין מסתובבים
עם ההרגשות שבספר עדיין
הוא מופלא ומביא מביא משהוא שונה.
מורי (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
ספר של לא פחות מחמישה כוכבים זוהרים.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ