בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום שני, 30 בינואר, 2017
ע"י תמר-מילים
ע"י תמר-מילים
לא נעים לי לבאס על הספר עטור השבחים הזה, אבל לא הצלחתי להגיע לעמוד 100 אפילו.
הכתיבה עמוסה, מסורבלת וטרחנית. משפטים ארוכים מלאי הערות ביניים ותיאורים מעייפים שלא הצליחו לחבב עלי אף דמות.
בני הזוג עסוקים בינם לבין עצמם בניתוחי עצמם וזולתם ע"י היצמדויות לתבניות פעולה מנותקות מכנות ואותנטיות.
אולי זו אני, שחסרה את האינטיליגציה והרגישות לספר הזה.
נטשתי את הניסיון להתחבר אליו קצת אחרי עמוד 70.
13 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
תמר-מילים
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
משאלה יקרה,
החוחית של דונה טארט עשה לי מסאז' בלב. תיאורי האבל המדוייקים שלו, הרגשת חוסר המשקל בחלל ואי שייכות שהכמירו את ליבי. היה מרגש ונוגע ומסקרן ומעצבן וכתוב טוב! קצת עבה, נכון, ובסוף קצת מוגזם, אבל אין מה להשוות. בכלל.
|
|
|
MishaEla
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
:)
צודקת. אני לא צלחתי אפילו עמוד אחד.... ועוד מעל 600 עמודים?! מנין לו היומרה לכתוב כל כך הרבה, רומן בינוני ומטה? איפה הספרונים המשובחים של פעם, הצנועים, הקטנים אך המגלמים בתוכם ניצוצות גאונות, או אפילו ״סתם״ כשרון מטורף? פשוט הזוי. כיום, אני יודעת שלא אקח לידי ספר של אפילו 400 עמודים אם הוא לא ממש ממש ממש ממש עושה רושם של שווה את זה. חוחית של דונה טארט למשל - מה זה?! היא באמת חשבה שהעובי התנ״כי הזה יוסיף ליצירתה?? השם שישמור.. אנשים התחרפנו לגמרי. אם יש לך משהו חכם לומר, תאמר את זה ב-200 עמודים, גג 300. לא צריך יותר מזה!
|
|
|
דני בר
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
תמר-
זה לא את הפעם- זה הוא. הספר. |
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
אמרתי לפני כמה ימים בסקירה אחרת.
|
|
|
תמר-מילים
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
אז למה לא אמרת כלום?
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
לי זה היה לגמרי ברור.
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
לי זה היה לגמרי ברור.
|
13 הקוראים שאהבו את הביקורת
