ישנם ספרים של סופרים שהותירו בי זיכרון מתוק מספרם הראשון , שנגעו בי בכתיבתם בלב ובנשמה . שהקריאה בספרם היתה לי חוויה עוצמתית ומטלטלת . סופרים שאני לא אחמיץ לקרוא אותם , כזאת היא <mark>מיכל קרייטלר</mark> אשר בכתיבתה התאהבתי מספרה הראשון קצוות שרופים , כך גם קרה לי בספרה החדש שנה שבע , שחוץ מהכריכה המופלאה צבעונית , העדינה ומלאת הקסם שמשכה אותי נושא הספר נגע בי כי הוא רומן משפחתי העוסק במערכת יחסים בין

קצוות שרופים הוא ספר ביכוריה של <mark>מיכל קרייטלר</mark> שאת סיפור עלילתו רואים בסרטים .
סיפור מרגש ונוגע עד דמעות . על מורכבותו ויחודיותו של קשר בין אמא לבת מהי את ערכה של משפחה .
בכישרון רב ובכתיבה נוגעת ששבתה את ליבי כאמא , מביאה קרייטלר את סיפורה של אתי ספרית מראשל"צ , אשר לפני 16 שנים הביאה לעולם יחד עם בן זוגה משה תינוקת .
יום לאחר הלידה היא מתעוררת משנתה בחדרה בבית החולים ומגלה שהתינוקת נעלמה ,

יש דברים שלא צריך לספר לילדה בת שש עשרה.
יש דברים בחיים שמטלטלים ולא מרפים. מכרסמים לאורך שנים, רודפים אותך.
אתי אמסלם עברה טלטלה אכזרית כשהתינוקת שרק ילדה נעלמה. מהומת אלוהים, שברון לב, צערה של אם. בסך הכל נרדמה מותשת אחרי הלידה וזהו.
והילדה תמיד שם, זכרון שלא מרפה גם לאחר שנולדו לאתי ומשה שני בנים, אריאל וכפיר. מאוחר יותר מתגרשים השניים ולמרות הפרידה משה תמיד שם, אב אוהב שאינו מסוגל לסרב לבני

אתי אמסלם הגיעה לבית החולים מסיבות משמחות: ללדת את בִּתָּהּ בכורתה. אך בעוזבה את בית החולים עזבה בידיים ריקות. מישהו גנב את התינוקת בעודה ישנה את שנת הלילה שלה.

עוברות שש עשרה שנים. אתי היום אישה גרושה, אמא לשני בנים, ובעלת מִסְפָּרָה כשהטלפון מצלצל, ועל הקו חוקרת ממשטרת תל-אביב המבקשת מאתי להגיע לתחנת המשטרה, כי יש התפתחות. במשטרה הופיעה נערה צעירה הטוענת כי היא, היא הבת האובדת. האומנם?


א

גילי, גיבורת הספר היא אמא יחידה לתומר החייל, היא עובדת בקופת חולים ומטפלת בכלב זקן וציפור- עורבת, שהייתה של אמא שלה שנפטרה.
יום אחד מתחילים לקרוב לה דברים מוזרים ופוגעים, והיא חושדת שחותה הגדולה חזרה לארץ אחרי שמונה שנות היעדרות. אחותה הגדולה שעוד כועסת עליה, אחרי שביתה, אחיינית של גילי, נפטרה מסרטן כשהייתה בת 12.
גילי נושאת אשמה כבדה, ומאוד רוצה שאחותה תסלח לה, אבל האחות הזאת לא ממש משתפת פעולה.