ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שבת, 14 בינואר, 2017
ע"י puapua
ע"י puapua
כשאני בוחרת איזה ספר לקנות או לקחת מהספרייה אני קודם כל מסתכלת על הכריכה.
אז בגלל שיש לי אופי של בחורה שמנמנה ( בדיחה שתמיד אומרים עליי) כשראיתי משהו שנראה כמו סוכריות מיד לקחתי את הספר וקראתי את התקציר.
תקציר שכלל לא רמז על המהות של מה שאני עומדת לקרוא.
התמכרות. כל התמכרות היא שלילית, מציפה, ממלאת ומחריבה כל מחשבה הגיונית ובחירה עצמית וצלולה ברגע מסוים, אבל ג'יימס התעקש.
הוא החליט שאם הוא יבחר להפסיק, הוא פשוט יפסיק, ואף על פי שהוא מצא חוזקה במרכז הגמילה הוא לא הסכים ללכת כעיוור אחרי כל שיטותיהם.
חשיבה כזאת היא המכאיבה ביותר. כי היא שמה מול הפנים, מול עצמך את השאלה הכואבת מכל "למה לא הפסקתי עד עכשיו? למה לא בחרתי להפסיק? למה החרבתי והחרבתי את חיי לעצמי עד שהגעתי למצב כזה קיצוני?"
אהבתי את ההקדמה של ג'יימס פריי לספר.
היא שמה את הדברים בגלוי, שלא יהיו אשליות.
אהבתי את הקריאה בגוף ראשון, אני. יכול להיות שקראתי הרבה ספרים בגוף ראשון, אבל זאת הפעם הראשונה ששמתי לב לכך, זה היה לי מרשים ומעניין ולימד אותי המון על כתיבה, סגנון ותחושות שניתן להעביר לקורא בזמן קריאה.
הדמויות שסבבו סביב ג'יימס במרכז הגמילה, שלא היו פרי דמיונו ויצירתו אלא כנראה דמויות אמתיות היו מרשימות, מעניינות ולגמרי תמכו בסטיגמה של איך אמור להיראות מרכז גמילה כמוצא אחרון.
נכנסתי לספר באופן מלא. במיוחד לרגעים שג'יימס היה עם עצמו. הכאיב לעצמו, כעס על עצמו, צבר בתוכו זעם. זה היה מדהים.
מדהים להיות חשופה לשפל הכי פנימי שלו, למתחם הפנימי והרגשי והכל כך מעניין, יותר משל אדם רגיל.
רבות הפעמים שאני שואלת את עצמי אחרי שאני רואה מישהו שכל חייו נחרבו לגמרי, איך הוא הגיע למצב הזה? מה קרה שם? למה הוא לא מתקן את עצמו?
ובספר הזה קיבלתי קצת תשובות, הובהרה העמימות הזאת.
כבר בהקדמה הוא ציין שלעתים הוא שינה דברים. הציג בספר איך הוא ראה את הדברים בראשו ולא איך שהם קרו באמת.
רציתי לראות אותו באופן מלא. בשפל שלו, לא שהוא חזק וגברי, אלא חלוש וחסר אונים לגמרי.
אבל זה בסדר, כי זה הסיפור שלו, החיים שלו והוא רשאי לעשות בהם מה שרק יחפוץ וכל עוד הוא שיתף אותי כקוראת שהוא עושה את זה, זה לגמרי בסדר והוגן.
מיליון רסיסים קטנים השאיר אותי עם מיליון רסיסים של נחמה.
אני אפילו לא יודעת למה נחמה, ולמה דווקא תחושה זאת.
13 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
נצחיה
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
ג'ים, כן. זו ההריסה שהתכוונתי אליה
אם זה סיפור אמיתי - הוא טוב וראוי לקריאה. אבל זו פנטזיה, וככזו - הספר ממש גרוע, ואפילו מזיק. |
|
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת יפה
אבל שום דבר ממה שמסופר שם לא קרא באמת,היה באלגן גדול על זה פעם אבל זה לא אומר שזה לא ספר טוב~ אוי נצחיה,הרסתי לך את ההריסה? |
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
התרשמתי מהסקירה שלך.
|
|
נצחיה
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
להרוס?
|
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
נשמע מעניין. מאחלת לך שתמיד יהיה לך מתוק ותחשבי רק על סוכריות :-)
|
13 הקוראים שאהבו את הביקורת