ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 28 בנובמבר, 2016
ע"י מורי
ע"י מורי
מ זה מופת. הספר הזה תורגם כספר מופת, כזה הבא להציג באופן רהוט וברור את סיפורה של העבדות האמריקאית. הספר עושה זאת היטב, אבל באופן נטול נשמה.
פרדריק דאגלס נולד באחת החוות בדרום, אלא שחייו בתחילה היו די נוחים, עד שהחל את משימותיו כעבד מן המניין. מה שמייחד את דאגלס הוא יכולתו לקרוא, דבר המביא את מתנת הידע, משהו שמעבידיו חושבים שיכול להזיק לעבד וצדקו.
משגדל דאגלס הוא חש שאין זה מקומו של אדם להיות נתון באופן אבסולוטי כל כך בידי אדם אחר. כבר כנער הבין את ההשחתה שמביא כוח מוחלט, כיצד אנשים נורמטיביים הופכים למפלצות אדם מהרגע בו הם מעסיקים עבד וכיצד כולם מתקשים להשתחרר מהמעגל ההרסני הזה.
דאגלס הפך לפעיל למען השחרור מעבדות מהרגע שהצליח לברוח, להשתקם ולהבין שהוא מסוגל לעמוד מול קהל, לדבר ולשכנע קהל. הספר רהוט מאוד, קצר וענייני, אבל כמו שכבר אמרתי, סטרילי למדי ולבטח משכנע פחות רגשית מספרו של פרד ד'אגיאר זיכרון ארוך, אף הוא בנושא העבדות.
כך או אחרת, ספר ראוי ביותר לקריאה.
29 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
מחשבות, אתה בכלל לא בכיוון הנכון.
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
העור שלי ברווז.
|
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
יש לזה סיבה שכתבתי את המילים הללו באנגלית. יש פה בוודאי כאלה שיודעים את מה זה מזכיר.
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
אפרתי, אני מייצג רק את עצמי, לא כותב אף פעם לדעתי ובטח לא באנגלית.
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
שעמום מוצלט זה שעמום מוחלט אך מוצלח.
|
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
מחשבות! שכחת לכתוב In my opinion
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
הווידויים היה שעמום מוצלט.
|
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
כדאי לקרוא את "הווידויים של נט טרנר" של ויליאם סטיירון מחבר בחירתה של סופי. יצירת מופת
נפלאה על עבד מלומד שאירגן מרד.
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
אכן, אינפורמטיבי זו הגדרה קולעת.
|
|
|
shauil
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
מדויק מאוד. אמנם קראתי את הספר לפני שנים, אבל הוא זכור לי כאינפורמטיבי בעיקר.
|
|
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
נוסף לרשימה!
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
בכל זאת, הספר לא ממש ריגש אותי. כתוב היטב, בהחלט.
|
|
|
כרמלה
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
אותי הספר מאד ריגש
מעצם העובדה כי זו אוטוביוגרפיה אמיתית. חייו של דאגלס הם מופת אמיתי של איש בעל עוצמות ושאר רוח.
מה שחשוב יותר הוא שדאגלס וספרו ריגשו ושכנעו המוני אנשים בזמן אמת - בתקופת המאבק נגד העבדות, ואח"כ בתקופת המאבק למען שיוויון זכויות. אני מאד אוהבת גם את "זכרון ארוך" של ד'אגיאר. אינני בטוחה שהוגן לעשות השוואה בין ספר שמבוסס על חיים אמיתיים, מציג רק עובדות ונכתב ע"י אדם שאינו סופר ובין ספר בדיוני בו ניתנת לסופר יד חופשית לצלול גם לעולם הדמיון ולהקצין תופעות. |
|
|
שונרא החתול
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
נראה לי שמעבידיו חשבו שהיכולת שלו לקרוא יכולה להזיק להם, לא לעבד.
|
29 הקוראים שאהבו את הביקורת
