ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 21 ביולי, 2015
ע"י שועלה
ע"י שועלה
עדות מצמררת ממקור ראשון. מצטרפת למתפעלים. המציאות שנחשפת בספר מזעזעת ביותר וחושפת את השפל שאליו יכול המין האנושי להגיע. מן הצד השני, ניצבת דמותו של דאגלס ועצם זה שהוא הצליח להרים את עצמו, ממש כמינכאוזן, כשהוא אוחז בשערות ראשו, ולחלץ עצמו מן השלולית, באומץ לא יתואר ובכשרון אדיר ואצילות נפש. זו ממש חידה איך אדם מצליח למרות נקודת פתיחה כה גרועה ובלתי אפשרית, חסכים, רדיפה, דיכוי ואלימות והיעדר כל חמלה וטיפוח, להתפתח לאדם כה רגיש, מוסרי, אמיץ ואנושי. דאגלס מתאר את התהליך שבו הוא מתעורר להיות מודע למצבו והופך מעבד לאדם. בהקדמה לספר, מצטט יונתן מירן את גנדהי: " מרגע שעבד גומר אומר בנפשו שלא יהיה עוד עבד, נושרים ממנו כבליו. הוא משחרר עצמו ומראה הדרך לאחרים. חירות ועבדות הם מצבים נפשיים". דאגלס מתאר את אותו רגע שבו הוא מחליט שלא עוד ומתנגד, גם אם זה יעלה לו בחייו - באותו רגע מכונן הוא הופך מעבד לאדם. אך למעשה, כפי שמתואר בספר, התהליך הוא הדרגתי ומורכב, ומלווה בהתגברות על פחד עצום. אני מתחברת לאלה שהקבילו את העבדות של השחורים בארה"ב לשואה של היהודים. בראשי תיבות: מה שקורה כשאדם מתייחס לאדם כאל חפץ, רכוש, ונוטל את כל זכויותיו הטבעיות. רמת הקהות, האלימות והסדיזם שמתפתחת כתוצאה מהחטא הקדמון הזה.
דאגלס אף מתעכב ומראה את הצביעות של הממסד הדתי והמתחסד וכיצד, בלשונו, "פעמונו של הכרוז במכירת העבדים מצלצל בהרמוניה עם פעמונה של הכנסיה".
ספר חובה למי שהנושא מעניין אותו, ולכל מי שהטבע האנושי מעניין אותו.
אני גם מאד ממליצה על ספרה של האנה קראפטס - סיפורה של שפחה, שבעצם בעקבותיו הגעתי לקריאת ספר זה. גם האנה היא שפחה נמלטת המספרת את סיפורה. כמו אצל דאגלס, גם אצל קראפטס, רכישת השכלה - לימוד קרוא וכתוב, הם נקודת ההתחלה להתעוררות המודעות למצבה ולרצון להשתחרר. כפי שדאגלס וגם קראפטס מסבירים, מעמד האדונים העדיף את העבדים בורים, שתויים ובהמיים מאשר שיתנהגו כאנשים משכילים, מוסריים ואחראיים.
מטלטל.
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת