ביקורת ספרותית על עבד אמריקני - סיפור חייו מאת פרדריק דאגלס
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 27 בספטמבר, 2007
ע"י נטעלי


"עבד אמריקני" הוא מהספרים שמשנים עולם בעבור קוראיהם. זהו ספר שהקריאה בו מטלטלת מבחינה רגשית. קשה לתפוס ולהאמין שהדברים המתוארים בו אכן התרחשו, קשה להאמין כי בני אדם מסוגלים לנהוג בכזו בהמיות ואכזריות כלפי בני אדם אחרים, ותוך כדי הקריאה עלה בי המשפט כי העבדות היא השואה של האפרו-אמריקאים בארה"ב.



המחבר עצמו, נולד כעבד, בנה של שפחה שאותה ראה רק מספר פעמים בודדות בחייו (הוא מספר כיצד היתה רשאית לבקרו רק בתום עבודתה, עם שקיעת החמה ולאחר שהיתה יוצאת למסע רגלי של כ-5 שעות ולאחר מכן היה עליה להתייצב בעבודתה בשדה עם זריחת השמש, מה שהותיר לה זמן קצר מאוד לבקרו ובד"כ כשהיה ישן) ואב לא ידוע - בין היתר, הועלתה השערה כי אדונו היה אביו...וזאת מאחר שלמרבה הזוועה מקרי אונס ושעבוד מיני היו מקובלים בין אדונים לשפחותיהם, והמחבר מתייחס גם לתופעת ההריונות כתוצאה מכך, תופעה שיצרה מבוכה בקרב בעלי המטעים, בני משפחתם והעבדים האחרים ול"פתרונות" שניתנו לכך (כגון מכירת הבן הלא חוקי לסוחרי עבדים).



המספר הוא פרדריק דאגלס - שמו האמיתי היה פרדריק ביילי שאח"כ שונה ל"ג'ונסון" כחלק מהצורך להסתיר את זהותו כשהצליח להימלט מהמטע בו עבד (שכן גם אם הצליח עבד להימלט לצפון החופשי, יכול היה בעליו לאתר אותו ולהחזירו אל החווה, ממש כמו רכוש או חיה תועה). את השם "דאגלס" העניק לו האדם האחרון שפרש עליו את חסותו ועזר לו להשתלב בחברה החופשית.



ספר זה הוא מסמך נדיר ביותר, שכן הוא נכתב בגוף ראשון ע"י עבד, והלוא רובם המוחלט של העבדים כלל לא ידעו קרוא וכתוב. כשהיה כבן 7 (אגב, תאריך לידתו אינו ידוע, שכן גם פרט זה הוסתר מהעבדים, דבר שהפריע לו מאוד כילד) נשלח לעבוד בבית קרוב משפחה של אדונו, ואשת האדון החדש שלא היתה מורגלת במשרתים ריחמה עליו ולימדה אותו את האותיות. אולם, כפי שהוא מתאר, גם היא עד מהרה חזרה בה מכוונתה זו, שכן בעלה התנגד בתוקף ללימוד בטענה שההשכלה רק תייסר את העבד שילמד על מצבו העגום, וש"אם תתני לכושי אצבע הוא ירצה את כל היד" ויתקומם כנגד מצבו.

והוא אכן, כפי שהעיד על עצמו – רצה את כל היד, לא ויתר על הלימוד והצליח ללמוד לקרוא באמצעות מעקב אחר המלחים את סימון הסחורה באוניות (צד שמאל – L, צד ימין – R וכו'), באמצעות התגנבות וקריאה בחוברות הלימוד של בנם של אדוניו (ותרגול הכתיב בשורות הריקות שנותרו בין שורה כתובה אחת לבאה האחריה), ובאמצעות התגרות בבני עניים לבנים כי הוא יודע לקרוא ולכתוב טוב מהם – והם שנענו לאתגר, מיהרו להפגין את ידיעותיהם ובאופן עקיף זה ללמדו.



סיפורו של פרדריק דאגלס הוא תיעוד נדיר ויוצא דופן בכנותו על רוחו האמיצה של אדם שנולד אל תוך גיהנום. משועבד, נגזל תדיר ע"י אנשים אחרים, מושפל, מוכה, מורעב, בודד ונרדף אשר הצליח לצאת מהתופת ולהעלות על הכתב את סיפור חייו המצמרר ואת סיפורם של רבים אחרים שלא יכלו לעשות זאת (והספר אכן מאזכר שלל דמויות נוספות ומסכנות – כגון עבדים שנרצחו על דברים של מה בכך ורוצחיהם מעולם לא נשפטו או שלמו על מעשיהם).



ספר זה הוא קריאת חובה בעיני.

11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
ליז מאילת:-) (לפני 15 שנים ו-8 חודשים)
החכמתי נטעלי:} את פרימו לוי קראתי מזמן,וכראה אשוב אליו{מקווה}.
על חמדת שמעתי,ויודעת שעשו עליו סרט ומשום מה-לא הצליח בהגדרה ההוליוודית-בקיצור לא הכניס הרבה $$$$$$$$$$$$.
אבל אוסיף אותו לרשימת "ספרי שואה".
תודה כנה נטעלי יקרה:}
מליז המעריכה:}}
נטעלי (לפני 15 שנים ו-8 חודשים)
בטח שאת יכולה להשתמש. אני שמחה שאהבת אבל אחדד בכל זאת: יש לי תמיד אי נעימות כשאני משאילה את השואה לצרכים אחרים, אבל אני זוכרת שהספר הזה היה כ"כ כ"כ מזעזע וקשה ואני גם מסכימה עם גישתו של פרימו לוי, לפיה השואה אינה מאורע שחורג מהאנושי אלא שהוא חלק מהרצף האנושי, ויכול להישנות כאשר הגזענות ושנאת הזר מגיעה למימדים קיצוניים - לכן הרגשתי בסדר עם ההשוואה. מהבחינה הזו, הרגשתי שההשוואה אינה מופרכת במימד הדה-הומניזציה שנעשה ליהודים ולשחורים (בהקשר זה אני גם ממליצה לקרוא את "חמדת" של טוני מוריסון, שגם היא מדגישה את מימד הדה-הומניזציה שהוא זה שמניע את סת' לברוח מהאחוזה). עם זאת, כמובן שכדאי להדגיש שלהבדיל מהשואה, ששם השמדת היהודים היתה חלק מהאידאולוגיה הנאצית ומטרה בפני עצמה, במקרה של העבדות - מוות היה תוצאה אפשרית בהחלט כתוצאה מהתעללות קשה מקובלת ומסיבות אחרות אבל לא מטרה לכשלעצמה.
ליז מאילת:-) (לפני 15 שנים ו-8 חודשים)
בעקבות המלצתך החשובה סיימתי לקרוא אתמול את הספר ומתכוונת לכתוב ביקורת,
כשהמשפט שכתבת ונחקק לי בראש והכל כך נכון בהשוואתו:
"העבדות היא השואה של האפרו - אמריקאים בארצות הברית"
משפט שאימצתי ומתוונת להשתמש בו ברשותך

נטעלי (לפני 15 שנים ו-8 חודשים)
הי ליז ושירה, תודה על התגובות היה לי מעניין לקרוא. ליז, גם אני כמוך תמיד הזדהיתי מאוד עם סיפורי העבדות וכל סיפור של אפלייה או עיוות צדק מרתיח את דמי...אעיין ברשימתך בהזדמנות הקרובה, ודאי אמצא שם ספרים שמעניינים אותי.
שירה (לפני 15 שנים ו-8 חודשים)
מעניין, לא ראיתי את הסרט אבל ככל הידוע לי העבדות באמריקה התחילה הרבה לפני משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. כמו כן רוב העבדים נחטפו לאמריקה מארצות מערב אפריקה כמו חוף השנהב, גמביה וכדומה, ולא מדרום אפריקה. בכל מקרה, יש גורמים משותפים של דיכוי וניצול האדם השחור על ידי האדם הלבן, שלא התייחס לשחורים כאל בני אדם ממש כמותו.
ליז מאילת:-) (לפני 15 שנים ו-8 חודשים)
זה מדהים איך מתחברים דברים אתמול התייחסתי לספר הנ"ל,וכרגע סיימתי לראות סרט תעודה שנקרא: "אמנדלה"{כנראה על שמו של נלסון מנדלה}-סקירת המאבק נגד הדיכוי הגזעני בדרום אפריקה בתקופת משטר האפרטהייד,ולא יכולתי מלהימנע מהשוואה שתיארת לגבי השואה- היה מרתק ובעיקר מזעזע.אוסיף ואומר שהשואה של האפרו-אמריקאים החלה בדרום אפריקה ארץ הולדתם, תחת משטר האפרטהייד והמשיכה לארצות הברית. 
ליז מאילת:-) (לפני 15 שנים ו-8 חודשים)
יצרתי רשימה שנקראת.. "סיפורי עבדות וגזענות אתנית".מאז ומתמיד נמשכתי לספרים וסרטים{אותנטיים} המתארים את חיי העבדים של האפרו האמריקאים{"שורשים"-תולדות משפחת עבדים- הסדרה והספר של אלקס היילי}.כנראה בגלל המשפט שלך: "העבדות היא השואה של האפרו- אמריקאים".לא יכולתי לנסח זאת יותר טוב.השוואה מדוייקת ומצמררת.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ