ביקורת ספרותית על עבד אמריקני - סיפור חייו מאת פרדריק דאגלס
ספר מעולה

---

סיפרו של פרדריק דאגלס הוא ספר חשוב. לא מפאת ערכו הספרותי-אמנותי, אלא כמסמך היסטורי, כעדות נדירה מן השטח. וככזו היא פותחת פתח לעולמו של אדם שנולד וחי כעבד.
פרדריק דגלאס נולד באחוזה במרילנד בשנת 1818. תאריך הלידה המדוייק מעולם לא היה ידוע לפרדריק, היות שלרכוש אין יום הולדת. גם זהותו המדוייקת של אביו לא נודעה לו מעולם, אך כפי הנראה היה זה אדונה של אימו, קפטן אהרון אנטוני.
דגלאס מגולל בספרון צנוע ולא מתיימר זה את קורותיו כילד וכנער בחוות השונות בהן חי ועבד, ואת חייו כעבד בעיר, שם רכש את הקריאה והכתיבה. לאחר שברח מאדוניו הקדיש דגלאס את חייו להטפה בשירות התנועה האבולציוניסטית שפעלה להברחת ושחרור העבדים כמו גם לקידום חקיקה כנגד העבדות. לאחר שנים של הטפה, ובעידוד עמיתיו ופטרוניו באגודה הוא החליט להעלות את סיפורו על הכתב בכדי להפיץ את המסר באופן רחב ויעיל יותר.
למרות שמטרותיו של דגלאס הן אידיאולוגיות וניתן לומר אף תעמולתיות אהבתי מאוד את הצניעות והענווה של המחבר וסגנונו הפשוט. בשום שלב דגלאס אינו מתלהם, מפיץ שינאה, מגזים או סנסציוני בדבריו. להיפך, הוא אף ממעיט בחומרת ניסיונו ומציין שכעבד במרילנד, שגם זכה לחיות מספר שנים בעיר, חייו היו קלים יותר מחיי עבדים אחרים במדינות הדרום האחרות.
כמו כן, למרות שיש לו את כל הסיבות לכך, דגלאס אינו שונא לבנים. הוא שונא את העבדות ואת העובדה שהיא משחיתה את נפש האדם, לבנים ושחורים כאחד. הוא מספר על העוול הנורא שנגרם לשחורים אך הוא גם מתייחס להשחתה שעוברים הלבנים בתוקף תפקידם כבעלי עבדים. לדעתי, אדם צריך להיות בעל שאר רוח רב בשביל לנהוג בכזה אופן אצילי במעניו לשעבר.
בנוסף, לאחר שזכה בחופש הנכסף דגלאס המשיך להקדיש את חייו לנושא ביטול העבדות, למרות שפעילותו ופירסומו סיכנו אותו היות שהוא היה בחזקת עבד נמלט, אשר יכול היה להיתפס ע"י צייד ראשים גם במדינות הצפון, ולהיות מוחזר לבעליו תמורת פרס. רק לאחר שנים רבות, "נקנה" דגלאס מבעליו ע"י תומכים אנגלים של האגודה. מהלך זה עורר כעס עליו מפני שבכך הוא כביכול הודה בבעלות של אדונו עליו. אך למרות הביקורת דגלאס עשה זאת על מנת שיוכל להמשיך ולפעול בכל רחבי ארה"ב וגם באנגליה למען המטרה.
יתרה מזאת, כאשר פרצה מלחמת האזרחים, דגלאס המשיך ופעל למען גיוס שחורים לצבא הצפון ולמען תנאים הוגנים ובלתי מפלים עבורם.
כאשר המלחמה הסתיימה דגלאס המשיך להיות פעיל פוליטי וחברתי שפעל למען מתן זכות בחירה לשחורים. הוא אף הצטרף למאבק נוסף, למען אוכלוסיה מקופחת אחרת, אוכלוסיית הנשים. מ-1848 היה דגלאס פעיל למען מתן זכות הצבעה לנשים. אך מהלך זה דרש זמן רב יותר ונשות ארה"ב נאלצו לחכות עד 1920(!) עד שיכלו לממש את זכותן האזרחית.
לסיכום, דרך ספרו נחשפתי לעדות מכלי ראשון על טיבה של העבדות, על השחיתות המוסרית שהיא גורמת ועל תהליך הדה הומניזציה אותו עברו השחורים בחזקת אדוניהם. כמו כן, זכיתי להכיר אדם מיוחד ויוצא דופן. איש אשר חילץ את עצמו מן התופת, המשיך ופעל למען אחיו שנשארו מאחור והקדיש את כל חייו למען המוחלשים והמקופחים. סיפור חיים שכדאי וחשוב להכיר.

» ביקורות נוספות של שין שין
» ביקורות נוספות על עבד אמריקני - סיפור חייו