הביקורת נכתבה ביום ראשון, 27 בנובמבר, 2016
ע"י אלה המכושפת
ע"י אלה המכושפת
קודם כל, חייבים לציין את העובדה שמויס מעלה את המודעות לפמיניזם. בעולם שבו רוב הספרים הם סקסיסטיים לקרוא אזכור על אישה שלא מגלחת רגליים זה דבר ראוי לשבח. עכשיו, אפשר לדבר על מה לעזאזל הקשר בין הספר לראשון לספר השני. אז אין קשר.
* אה, כלומר יש את הבת של וויל - ואת הכסף את וויל - ואת ההורים של וויל, אבל בעצם חוץ מלהבין שמערכת היחסים שלה עם וויל הייתה פתטית לחלוטין, לואיזה לא עושה עוד הרבה דברים. אומללות.
* הספר הראשון היה אחד הספרים הכי נקיים שקראתי בחיי (אפשר לצאת גסי רוח ולומר שזה בגלל שוויל מוגבל לחלוטין, אבל זו לא הסיבה היחידה). בספר השני הכותבת דוחפת - וכשאני אומרת דוחפת אני מתכוונת לזה - דוחפת את המילה סקס לכל משפט שני.
* יותר מידי מקרים מוזרים ולא אמינים - מעין מה הסיכוי שבדיוק - (הייתי רוצה לומר את זה שחור על גבי לבן אבל זה נקרא לספיילר). ברצינות, כמה דברים יכולים לקרות לבן אדם אחד, במיוחד כשהוא אפילו לא מעניין במיוחד?
אחרי שגמרתי להעיר הערות אקראיות, ניתן לפנות למטרה של הספר הזה. לספר הראשון הייתה פואנטה מאוד ברורה. צריך לנצל את החיים בלה בלה בלה למען מה שווה לחיות בלה בלה בלה האם לאדם יש זכות להחליט על חייו ועד כמה בלה. והנה, ג'וג'ו מויס מאבדת את זה. לא עוד הטפות במסווה של ספר. האם יכול להיות שמדובר סתם ברצף אקראי לחלוטין של סיפורים (רבים מידי) שזורים זה בזה?
ככל הנראה מויס מנסה להראות את ההתמודדות של לואיזה. הבעיה היא שלא נראה שהיא מתמודדת. או מוצאת את עצמה. (אם יש דבר כזה למצוא) או עושה משהו עם החיים שלה. שלא כולל לבכות. אני חייבת לספיילר - בתחילת הספר היא ממלצרת, שזו עבודה כמובן שלא מתאימה לגילה וכן הלאה, ובסוף הספר היא אומרת כן ל"הזדמנות חייה" - אומנת לילדים בניו יורק? מה. לעזאזל. איפה המימוש העצמי שלה בדיוק? האם כל מה שעליי לשאוף אלי זה ויזה לניו יורק? האם בעצם מדובר בספר תעמולה? האם הממשל בארהב אשכרה שילם לג'וג'ו מויס כדי שתכתוב את הספר הזה? לעוד תיאוריות וקונספירציות יש להקיש 2122*.
בסכ"ה, שלוש עד שלוש וחצי. הכתיבה קולחת, ושוב חייבת לציין את הנימה הפמיניסטית.
10 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
פֶּפֶּר
(לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
מצוין. כמה צחקתי.
לא רואה פמיניזם בציטוט עילג של מוסכמה לגבי פמיניסטיות. |
|
|
אלה המכושפת
(לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה לכולכם!
אוקי ולי - אכן יש לי נטייה לאובר דרמטיות... כמובן שאין ממש בקונספירציה אלא היא הובאה בתור בדיחה (לשם העניין, לא נראה לי שארה"ב תהיה פתוחה למהגרים בזמן הקרוב) מחשבות - לגמרי עובדת על זה... אפרתי - תודה שוב, והלוואי:) |
|
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
כתבת נהדר... חושבת כמו אוקי
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
את כותבת נהדר וקוראת ספרים לא נהדרים. תעלומה.
|
|
|
(לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
לא קראתי - כך שאני כותבת מעט באוויר,
אבל לי נראה שלקחת את הפרשנויות רחוק מדיי.. עד לכדי הגזמה בחיפוש הקונספירציות בשורות השלישית והרביעית מהסוף. אבל, התחלת בחשיבה מעניינת...
|
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
הביקורת שלך מקסימה. נראה לי, בלי לקרוא את מויס, שאת כותבת הרבה הרבה יותר טוב ממנה,
ושאת תולה בספר פרשנויות ועומק שמויס כלל לא התכוונה אליו.
|
10 הקוראים שאהבו את הביקורת
