הביקורת נכתבה ביום שלישי, 18 באוקטובר, 2016
ע"י זרש קרש
ע"י זרש קרש
יש שלוש סיבות שבעטיין אני ו'איש בחושך' הלכנו עד סוף הספר.
1. הרצון לתת לכם ביקורת אמינה, ולא חלקית של הספר
2. חסד נעורים לאיש שכתב את 'המצאת הבדידות', ' מר ורטיגו' וגם 'ארמון הירח'
3. אני מהמתקשים עם נטישת ספרים באמצע
אבל כמו שכבר ניחשתם, החושך היה רב מהאור, העלילה פוליטית יותר מכל דבר אחר (וכן, ההקדשה למשפחת גרוסמן עם אובדנו של אורי בנם במלחמת לבנון השניה בהחלט מהדהד לאורך הספר בלי הרף, ולא לטובת הספר), הסיפור לעוס, לא שולח למחוזות מאתגרים בנפש, רגש או במחשבה. בכל זאת, לא היה לי קשה מאד לסיים אותו, אבל פשוט הרגשתי שלא מגיע לו או לי ספר בינוני ומטה שכזה.
צר לי עליך אחי פול אוסטר,
היו ספרים בם נעמת לי עד מאד,
לא זה.
11 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
ספרים גרועים צריך לנטוש, אבל לא בהכרח את זה. המצאת הבדידות הוא ספר נורא.
|
|
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
גם לי בעבר היה קשה לנטוש ספרים, עד שסיגלתי לעצמי את היכולת וכיום אני מנסה להקפיד לקרוא רק ספרים שיהיו לטעמי בכדי לא לבזבז את זמני
|
11 הקוראים שאהבו את הביקורת
