ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום שבת, 15 באוקטובר, 2016
ע"י
ע"י
מה? יש פתרון? בעיני מחבר הספר - אפילו פשוט. לשחרר מחשבה, לפתוח ת'ראש (מטאפורית), קצת אנחנו וקצת הם מוותרים, משחררים פה ושם, ג'וינט או שניים על הדרך והכל טוב. תכנית יש דרוש ביצוע, מבצעים, וכולנו נשב לצד עצי הרימון והתאנה כשיוני השלום יתעופפו סביבנו וינשנשו כל היום עלים מעץ הזית עד שנאלץ לגרש אותם אל השכנים הידידותיים כדי שישאר מעט צל. עץ זית - צל? שכנים - ידידותיים? לא משנה. לא נתפס לקטנות.
נשאר עם הגדולות - אבינדב בגין, בוא נאמר ככה - חלום הוא חלום. הנקודה היא שמתעוררים ממנו, אתה יודע. ואילו המציאות - בעיקר זו. שלנו. כאן. - אוהו היא כה מורכבת. מה מורכבת - פאזל אלפי חלקים וחסר חלקים, בלתי פתיר - אתה יודע? לא, אתה לא יודע.
בגין מציע בעברית ובערבית (יפה, הקטע מוצלח לטעמי) - כמה פשוט לשים סוף לסכסוך, הנה פתרון. לשכוח מה היה ב-69 השנים כאן וגם בשנים שלפני. לשים סוף. כה פשוט. בבחינת "סוף הוא תמיד התחלה של משהו אחר" - מה הבעייה? ופשוט לתת טוויסט ולהתחיל מחדש.
הוא אוטופי והוא חולם וזה נחמד כשזה בא מפיו של ילד קטן ותמים, אבל היי, את המפה צריך לקרוא וזו מורכבת - כמה מורכבת - אנשים, דתות, אמונות, שטחים, קבוצות - תתי-קבוצות - טוב, אתם הרי יודעים. אתם מעודכנים, זה הוא שלא מעודכן - בגין (אבינדב).
כן, יש פה רעיונות לכאורה מעשיים ופשוטי ביצוע - אלא מהי? - נטולי כל קשר למציאות. אין פה ריאליזם בכלל, אין קריאת מפת העבר וההווה. יש פה רצון אמיתי לשינוי - אבל, הי, חלום הוא חלום וממנו מתעוררים.
וסוף, סוף לסכסוך? גם אני רוצה, כל כך רוצה, אך צר לי עמינדב - גם נכדינו ואני חושש שנכדיהם וגם צאצאיהם של שותפינו במקום הזה, וגם של כל ההם מסביב שמקיפים אותנו - כולם על חרבם עוד יחיו ובחרב הזו יגנו על המקום הזה.
סוף לסכסוך? בדרכים שמוצעות כאן? אתה יודע איך אומרים...
שסוף הוא תמיד התחלה של משהו אחר
טוב יותר? רע יותר?
לא יודע מה יותר - אחר.
אני חושש שלא כאן. ןיותר מכך אני חושש שבראי ההיסטוריה העתידית - אנחנו רק בהתחלה.
צר לי. תיאוריות יפות - לא כאן.
לא לרע יותר, לא לטוב יותר, בטח שלא לאחר.
ועוד הערה לתיאוריית עמינדב - האיש בועט בסמלים. בסמלים שעושים מדינה, שעושים חברה, מאחדים, מחברים - עושים.
ללא אותם הסמלים שעושים מדינה וחברה - אכן יבוא סוף. סוף למדינה.
16 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
(לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
תודה לכם על תגובותיכם. לא נכנס לויכוחים.
הבאתי את התרשמותי ודעתי. דעותיכם התיאורתיות - כבודכם.
שנה טובה. |
|
|
(לפני 9 שנים)
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 9 שנים)
מסכים עם רץ. אני חושב שאם 2 העמים היו באמת רוצים, זה היה יכול להיות אפשרי.
|
|
|
רץ
(לפני 9 שנים)
עמיר - אבל מה הוא אומר,ומה הם הפערים, אני חושב ששלום הוא קשה ליישום, אבל חובה עלנו לייצר חזון של שלום
ולפעול על פיו, אני סבור שכעת אף צד לא מאמין באפשרות השלום, המסוכן באלטרנטיבה הזאת, לא לעשות דבר, היא הדינמיקה שנוצרת, גלישה הדרגתית לסכסוך שיהפוך להיות אלים יותר ויותר.
|
|
|
חני
(לפני 9 שנים)
עמיר זה ברמה של תאוריה,זה רק ספר ואילו רק דיעות לכן אל יחר אפך.
הכל מתחיל ונגמר באמון ובאנושיות.במלחמת יום כיפור מצד אחד ריסקו לשבויים בדמשק את הרגליים ומצד שני הרופאים הצילו ,חיברו,והיו מאוד אנושים.
אם פתאום אטעה בדרך ואגיע לאיזה כפר אני צריכה שיהיה לי ובי אמון שלא יקרה לי שום דבר. זה עדיין לא ממש קורה לצערי.ועל זה צריך לעבוד. |
|
|
מורי
(לפני 9 שנים)
למה אתה כועס? יש עוד הרבה סכסוכים לפתור בעולם. למה אנחנו ראשונים? זה לא דחוף.
למשל טירול קודם.
|
16 הקוראים שאהבו את הביקורת
