ביקורת ספרותית על Fangirl מאת Rainbow Rowell
ספר מעולה

---

קודם כל...וואו, אני עוד מעט חצי שנה בסימניה ואני בקושי פעילה באתר, מכירה אנשים, כותבת ביקורת על ספרים שאני רוצה או...יש הרבה דברים ברשימה הזאת.
זהירות, הביקורת מכילה ספויילרים!
אני ממליצה לקרוא את הביקורת הזאת בזמן שאתם מקשיבים לאחד מהפלייליסטים הבאים, הם מתאימים, לפי דעתי:
http://8tracks.com/mriane/hey-cath#
http://8tracks.com/mindhand/fangirl
http://8tracks.com/thepeppermintproblem/emergency-dance-party
http://8tracks.com/staceyanders0n/fangirl-part-one
http://8tracks.com/staceyanders0n/fangirl-part-two
http://8tracks.com/persseida/read-to-me-sweetheart
הביקורת הזאת באה ממקום של שמחה, כי אני שמחה שהספר הזה קיים.
קאת'. קאת' היא הדמות המושלמת לכל האנשים שבעולם שמכנים את עצמם 'פאנגירלז' ו'פאנבויז' (למרות שאני אישית חושבת שצריך להמציא מילה לאנשים שהם לא-ביאנרים, אבל זאת רק הדעה שלי. אני מזדהה עם הדמות זאת באופן מאוד חזק, היא אחת מהדמויות האהובות עליי.אני מאוד דומה לה. אני מניחה שכל הפאנגירלאז והפאנבויז למינהם יתחברו לספר הזה, וגם אנשים אחרים, כי הכתיבה של ריינבו רוואל מצוינת (למרות שקראתי רק את הספר הזה שלה), אבל...אני מאוד דומה לה. אני מתלבשת כמוה, עוד לפני שקראתי את הספר. מה שהיא לובשת...אלה הבגדים שאני בדרך כלל לובשת ביום-יום, בבית הספר.אני מניחה שאני גם קצת דומה לה במראה. אני כותבת פאנפיקשיין. אני כותבת, נקודה.לא רק, כי זה לא הדבר העיקרי שאני כותבת, אבל כשהרגשות מכים בי, אני אכתוב פאנפיק על הדמויות שאני חושבת עליהם. יש עוד דרכיםש הן אני דומה לה.
אבל מספיק לדבר על עצמי. אני רוצה לכתוב על הספר.
הספר הזה מיוחד.
הוא מתמודד עם נושאים מגוונים:עזיבה ממקום מוכר למקום חדש, עזיבה של "הקן",הבית, המקום הבטוח שהכרת כל חייך. (בדרך כלל. אני יודעת שיש אנשים שהבית מזכיר ומסמל להם משהו אחר)משפחה. הנושא הזה מאוד חושב בספר. הערך של משפחה ומה קורה כשהיא פרודה ומתפצלת לכיוונים שונים. מה קורה כשמרגישים מנותקים מהאחות שלך, האחות התאומה של קאט, במקרה זה, וורן, שהיא אחת מהאנשים שחשובים לך ואוהבים אותך.התמודדות נפשית. קאט מתמודדת עם המון דברים, דברים שמכניסים אותה להתקפי חרדנה ואפילו לדיכאון. היא מתמודדת עם המעבר המפחיד, החדש הזה,לקולג'. לשותפה שלה, רייגן (:) ) שנראה בהתחלה שהיא לא מחבבת אותה בכלל, מתעלמת ממנה ואפילו שונאת אותה.עם מה שקורה עם אביה בזמן שהיא עוזבת לקולג'. עם וורן, שמחליטה לנטוש אותה במפתיע אחרי שכל חייהן הן ישנו ביחד באותו חדר וחלקו את הכל. את הכיתה החדשה, הלמידה בכיתת כתיבת ספרות בדיונית, שממש לא קל לה בה.הפאנפיק המדהים (אני יודעת שהוא יהיה מדהים, חכו שאקרא את Carry on) שקאט כותבת כבר במשך שנתיים, לפעמים עם אחותה, לוקח חלק ענקי מהעלילה של הספר. הפאנפיק הזה חשוב ומסמל כל-כך הרבה לקאט, אבל גם לציבור הקוראים שלו, כי יש לה קהל מעריצים ענקי.קאט אוהבת להתחפר במעונות, בחדר, ולכתוב. היא לא אוהבת את העולם החיצון, את האנשים, הם מלחיצים אותה והיא בטוחה שרובם לא מבינים אותה או לא מתעניינים במה שהיא עושה. לפעמים היא אפילו חושבת שאם היא תספר לאנשים מה זה המושג הזה בכלל ועל הכתיבה שלה, אנשים יחשבו שהיא משוגעת (לצערי, זה קרה לי פעם אחת שניסיתי לספר לחברה שלי על זה מאז אני לא מנסה יותר).אני לא אכתוב על האהבה בחייה של קאט, אבל...היא משתנה, בכל כך הרבה דרכים. לא רק אהבה רומנטית. אני חייבת לכתוב שאני אהבתי את התוצאה.
השינוי שקאט עוברת בספר הוא אחד מהשינוים האהובים עליי שאי פעם קרו לדמות ספרותית. ההתפתחות שלה נכתבה באופן טוב. היא השתנתה לטובה, ובכל זאת נשאר בה חלק גדול מעצמה.
ריינבו ראוול כתבה פה ספר נפלא, עם דמויות עגולות שכולן משתנות, באופן כלשהו, ולמרות שאני לעולם לא אוכל לקרוא את הארי פוטר באותה הצורה (סדרת הספרים האהובה עליי), פשוט כי ריינבו ראוול שאבה ממנה השראה חזרה כל-כך (הפאנפיק והספרים שעליהם מבוססים הפאניק של קאט,Carry on). קראתי את הספר הזה בפעם הראשונה לפני שנתיים (כבר עבר כל-כך הרבה זמן?) ב2014, וקראתי אותו שוב, ממש לפני שבועיים, בשביל להתכונן לקריאה של Carry on.
אז לסיכום:
הספר הזה תמיד יהיה אחד מהספרים האהובים עליי, לא משנה כמה שנים יעברו.
קאט היא אני. אני אוהבת אותה כל-כך, והיא אחת מהדמויות שהלוואי שהייתי אחותה התאומה השליישת, או לפחות החברה הכי טובה שלה.
אני רוצה לכתוב ביקורת על הספר הזה שוב.
קריאה מהנה.

» ביקורות נוספות של Readers gonna read
» ביקורות נוספות על Fangirl