ביקורת ספרותית על שנה אחת ויום אחד מאת מורי סמואל

---

לפעמים הדעת שלי מוסחת. אולי זאת אחת הסיבות למה נאבקתי עם הספר הזה. בדרך-כלל, אני יודעת לבחור לעצמי ספרים שאקרא. אם אני בוחרת ספרים שאני מוצאת את עצמי שאני לא נתקעת בהם ולא רואה איך ממשיכים הלאה, אני עדיין מנסה להמשיך לקרוא. אין הרבה מקרים שבהם אני קוראת ספר ולא מסיימת אותו כי לא אהבתי אותו. לא בשנים האחרונות, בכל מקרה. לא בכמויות עצומות. אז התחלתי לקרוא את הספר הזה לפני חודש בערך, ונתקעתי כמעט לקראת הסוף. משהו עצר אותי, אני לא בטוחה מה.
אולי זה היה סגנון הכתיבה, כי אליו בכלל לא התחברתי, או הדמויות. כי העלילה, לעומת זאת, היוותה רעיון נחמד.בכל מקרה, לא הרגשתי שהספר הזה היה "ספר סרטן טיפוסי",(למרות שאני עדיין לא בטוחה מה מתכוונים בתיאור הזה). חלק שכן אהבתי היה החלק של הפלאשבקים בסיפור, יותר מאשר החלק הנוכחי. עוד דבר שהיה לי קשה איתו זה השילוב של שניהם, הפרקים מבחינת הסדר שלהם לא תמיד נכתבו בצורה הגיונית. הסוף היה מטופש מאוד, לפי דעתי.אז...תקראו את הספר הזה רק אם אין לכם ספר אחר בהישג יד.

» ביקורות נוספות של Readers gonna read
» ביקורות נוספות על שנה אחת ויום אחד