ביקורת ספרותית על Fangirl מאת Rainbow Rowell
הביקורת נכתבה ביום שישי, 14 בפברואר, 2020
ע"י המורה יעלה


הספר הזה הוא לא רומן רומנטי.
ככה לפחות חשבתי כשהתחלתי לקרוא.
אף שהוא מספר על בחורה שמתחילה את הקולג' ועל ההתנסויות שלה עם אנשים כשהיא לראשונה עומדת בפני עצמה, בין השאר עם גברים -
הוא לא היה מה שהתרגלתי לצפות מספרים עלילתיים על מערכות יחסים.
שמחתי סוף-סוף למצוא ספר ריאליסטי בעניין, עם דמויות שלא תמיד רואות את העולם כמו שהגיבורה רואה אותו, ויש המון התנגשויות וחוסר צדק.
כן, בניגוד לרומן הרומנטי כאן ראיתי דמויות שלרוב דואגות לעצמן ולא מתנהגות למופת. כמו בחיים.
אבל זה קרה רק עד אמצע הספר ואז לצערי הספר הפך לרומן רומנטי עם הצדקות עלילה תמוהות!
לא מאמינה שבחור מחוספס הופך לרגיש ולהיפך רק בגלל "אהבה".
זה מה שאני לא אוהבת ברומן הרומנטי, שתמיד זה הבחור הפרוע שרוצה חופש ופתאום, כשמגיעה גיבורת הסיפור - הוא רק רוצה לקשור את עצמו. נו באמת.
עד שכבר חשבתי שמצאתי ספר שונה.
מתברר שהוא בדיוק כמו כולם - רק רוצה שתאהבי אותו, ולא יכול ללכת עד הסוף עם כיוון אמיץ.
לא מוכן לשבור את מה שכולם התרגלו לראות ולהרגיל למשהו חדש.
לא מוכן להיות אולי לא פופולרי.
עד כמה שהבנתי הספר הזה או ספר אחר של הסופרת הוא רב מכר,
וכנראה שאם הייתה ממשיכה בקו של סיפור ריאליסטי היא לא הייתה. לא מיידית בכל אופן
אבל היא הייתה כותבת ספר גדול.

הכתיבה כשלעצמה טובה ולכן זה מרגיז.
מה שלא אהבתי בכתיבה הוא קטעי סיפור שכביכול הגיבורה כותבת (סיפור פנטזיה) שמשובצים בטקסט. השילוב של סיפור הפנטזיה סתם הכביד מבחינתי על הקריאה. מצד שני אני לא אוהבת פנטזיה.


בכל אופן אני חושבת שכיום דברים השתנו וגם הספרים חייבים להשתנות.
נשים בימינו התקדמו ולמדו לתפקד בעצמן גם בתפקידים "גבריים" (להפעיל מקדחה וכו', ניהול כלכלי, מיומנויות משא ומתן)
ולכן הן חופשיות לחיות עם גבר או לא.
לגברים לוקח יותר זמן להשתחרר מה"פריבילגיה" כביכול שרק מצמצמת להם את החופש. אבל לאט-לאט גם הם החלו ללמוד תפקידים "נשיים" (לנקות, להפעיל מכונת כביסה, שטיפת כלים, טיפול בילדים, והבנת רגשות) כך שלאט לאט גם הם יהיו חופשיים להחליט אם לחיות עם אישה או לא.

ונוכל להפסיק עם משפט האהבה האולטימטיבי (והאשלייתי) "לא יכולתי להסתדר עד שהגעת!"
יום אהבה שמח!
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
האופה בתלתלים (לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
הסיבות שקאת' לא רצתה בגללן להיכנס למערכת יחסים מפורטות באופן ברור מאוד ונוגעות להתנהגותו של ליווי. הוא צריך בדיעבד לשכנע אותה בכוונותיו, לא בכך ש"שווה לה" להיכנס למערכת יחסים.

אני סופר בעד ביקורות שהן לא "מושלם מדהים", אבל הן צריכות להיות מנומקות היטב בהתאם למה שקורה בספר כדי שאזדהה עם טיעוניהן.
המורה יעלה (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
אניווי, זה שחשבת שאני מזלזלת לא סתם חשבת את זה לדעתי.
אני פשוט כתבתי ביקורת שהיא לא "מושלם מדהים". ביקורת חריגה לעומת שאר הביקורות פה על הספר. אם זה מזלזל שהביקורת לא באותה דעה כמו כולם תשאלי את עצמך למה.
מערכות יחסים - להשקפת עולמי זה לא משהו שחייב. לא חייב חבר. נכון כולם רוצים אבל לא חייב להתפשר. אז בחורה / אשה/ נערה לא נראה לך משהו במערכת היחסים- (ולקט לא נראה, אחרת למה ליווי היה צריך לשכנע אותה?) אז אם לא נראה לך לא נראה לך. לא חייבים חבר.
האופה בתלתלים (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
מע, אין לי שום בעיה עם ההתנגדות שלך לפאנפיק שמשולב בספר - זה כאמור עניין של טעם. הבעיה שלי היתה עם זה שנשמע שאת לא מבינה מה מטרתו של הפאנפיק בספר, ולכן את מזלזלת בו. מאחר והבנתי שאת מבינה, עכשיו אין מה להתדיין עוד על זה אלא רק לסכם שאנחנו לא מסכימות.
הדבר השני שעורר בי התנגדות, והוא ממשיך להיות לא פתור, הוא החיבור שעשית בין פמיניזם והעידן המודרני לקאת ומערכות היחסים שלה, משום שאני לא רואה את זה בספר בכלל.
המורה יעלה (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
זה דיון ארוך אבל לפעם אחרת. בואי נאמר שגם מי שהגה את הרעיון השיווקי לא הפסיד מזה. זה בערך כמו שאני הייתי ממתגת את המוצר מים. הייתי קוראת לזה בשם אחר נגיד "ממליס" וצובעת את זה בסגול ושמה בבקבוקים. ואז הייתי משכנעת את כל האנשים שמאוד אוהבים מים שרק הם מבינים מה זה מים, הרי הם קונים את המים הסגולים ! וששאר האנשים מסתכלים על רוכשי המים הסגולים בעין עקומה, רק כי הם מאוד אוהבים מים! והרי אלה שמאוד אוהבים מים לעולם לא יוותרו על מים גם אם יצטרכו להילחם... זה חלק משיטת שכנוע שגורמת לאנשים להילחם למען המותג. ובמקרים קיצוניים משתמשים בה כדי ללכוד בכת. וזאת כנראה גם הסיבה שהיית תוקפנית כלפי. כי שיכנעו אותך שאנשים נגד פאנפיק שאת כל כך אוהבת.
האופה בתלתלים (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
וואו, ממש מעניין.
נהניתי לקרוא את דברייך. מסכימה שקיים חוסר יצירתיות במערכת היחסים בסוף הספר (אם כי לדעתי ליווי הוא לא הצייד המפתה שאת מתארת).
לגבי הפאנפיקשן, שמעי, אחרי שקראתי אינספור פאנפיקים אני מסכימה שזו אכן פעולה שרבים עושים לבד - אבל העולם שהאינטרנט יצר סביב התרבות הזו הוא פסיכי וראוי לציון, וכיף שריינבואו ראוול באה ונתנה לו מקום. האם היא הכניסה פאנפיקים כדי למכור את הספר? נגיד, מה אכפת לי כל עוד היא עושה את זה כמו שצריך? (כפי הנראה, אם היא עושה את זה כמו שצריך כנראה שהכוונות שלה לא היו שיווקיות בלבד)

המורה יעלה (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
בקצרה - ספר לא נוצר בוואקום, יש מחשבה מה הציפיה המוקדמת של הקוראים מהספר וסיומו. לכן התלהבתי כשבהתחלה ממש הזדהיתי עם הדמות שהיא יצירתית ושונה כמוני. זה לא מובן מאליו לכתוב ככה כשרוצים למכור ובתור סופרת חוויתי את זה. והיא כתבה ממש כאילו דברים שיכלו לקרות לי... אך בשלב מסוים זה קצת "מתקרנף". לא רוצה לעשות ספויילרים למי שרוצה לקרוא אבל אחרי הסיטואציה הרומנטית הראשונה קט קיבלה ובצדק את ההרגשה שהם במערכת יחסים.
וליווי, אם ניקח את האופציה שהוא לא השתנה בלי הסבר ( מה שהצעתי) נהיה חייבים להניח שהוא סוג הגברים שיודעים לשכנע בתמימותם ולפתות בנות כמו קט. ותסכימי איתי שזה עוד פחות רומנטי. ובכלל, לדעתי יש פה קטע שיווקי שאתן לא מודעות אליו, מרוב שאתן מתייחסות לספר בחרדת קודש כאילו נכתב בתמימות באמת אך ורק למען הפאנפיקיסטים. עצם המושג הזה הוא מיתוג מחדש למשהו שילדים למשל עושים באופן טבעי. וגם מבוגרים עושים אבל בראש. זה גאונות למתג את זה אבל נעזוב את זה. המשפט שהוספתי בסוף על מערכות יחסים הוא הפתרון שלי למה שלא קיבלתי בספר. אני רציתי לראות את הפיתרון של קט לסיטואציה הריאליסטית, אבל לא קיבלתי פיתרון לאיך היא נשארת יצירתית ושונה גם במערכות יחסים. גם הן צריכות להיות שונות ויצירתיות. והיא מראה את הדפוס המקובע של יחסים.
האופה בתלתלים (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
מעניין, אלי, לא חשבתי על זה ככה. בעיני קטעי הפאנפיק מוסיפים מבט לעולם הפנימי של קאת', דבר שנהניתי ממנו מאוד. בנוסף, הם יוצרים רפרנסים לתרבות הפאנפיקשן שממחישים את המקום ממנו קאת' באה. יחד עם הספר הבא שכתבה (קארי און) נוצרת יצירה מרתקת.
מלבד זאת אני חולקת על הצורך להוריד קטעים שלא משרתים את הבנת העלילה הריאליסטית - מאחר שלעתים הם משרתים אפקטים אחרים של הסיפור ואז יש להם מקום.
בכל מקרה תודה על ההסבר, זה דיון מעניין ממש.

מה לגבי השאר, עניין הפמיניזם והדמויות הגבריות בספר?
המורה יעלה (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
באמת שיש לי הסבר להכל אבל אני אסביר בקצרה כי אין לי חשק לדון כשיש לכן דעה כל כך חד משמעית ( מתגוננת בעיני) על הספר, אז אני אגיד רק בקטע של הפאנפיק וכסופרת בעצמי - אופן שילוב קטעי הפאנפיק לא היה מוצלח בעיני. יפה שבתור סופרת היא גם מראה את הדמות שלה אשכרה עושה את הדבר שנאמר שהיא עושה ( פאנפיק) אבל השילוב לא אינטיליגנטי מכמה סיבות. סיבה ראשונה - קטעי הפאנפיק מופרדים מהעלילה, כמו גושים כאלה, שלפעמים זה בסדר אבל כאן יש גם בעיה שאין התכתבות בין העלילה לפאנפיק. הם לא מקדמים את העלילה וגם לא מראים פן נוסף בה. הסיפור שקורה לקט והסיפור שקורה לסימון ובז לא מלמדים זה על זה. התאמצתי מאוד לקרוא את כל הקטעים של סימון ובז למרות שזה לא הז'אנר שלי, אך לבסוף הבנתי שאי קריאת הקטעים לא משנה את הבנת העלילה הריאליסטית. בכתיבה זה אומר שכסופרת היא הייתה צריכה להוריד את הקטעים האלה. ולחשוב על פיתרון עלילתי טוב יותר. קטעים שלא מקדמים את העלילה - רק "גרופיות" יתלהבו מהם. ובגלל זה ההבדל בינינו.
פֶּפֶּר (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
לא רוצה להתנשא או משהו אבל בחיי שלא הבנתי.

"לא מאמינה שבחור מחוספס הופך לרגיש ולהיפך רק בגלל אהבה" -
אנחנו מדברים על ליווי? מתי הוא היה בחור מחוספס בדיוק?
או על ניק? האם הוא היה רגיש בשלב כלשהו?

"הבחור הפרוע שרוצה חופש"?
ליווי היה מעוניין בבירור במערכת יחסים הרבה לפני שקאת רצתה בזה. הוא גם זה שנשאר מונוגמי במערכת היחסים הקודמת שלו, כשרייגן בגדה בו.

ריינבו ראוול בחרה לכתוב בנישה מאוד ספציפית. הוא מדבר בעיקר לפאנגירלז וככזה הוא קצת אזוטרי. נראה לי מוזר להאשים אותה בבחירה פופוליסטית להיכנע לציפיות הקהל כדי למכור יותר עותקים. אם זה היה המצב, ספר YA ריאליסטי סטנדרטי היה עובד יותר טוב ומוכר הרבה יותר - את הרי לא היחידה שמעקמת את האף על פנטזיה.

לגבי הפאנפיקים שמשולבים בסיפור - Well, that's kinda the point... יש עשרות ספרי YA, הנה ה*אחד* שמדבר על פאנגירלז ומאזכר פאנפיקים.

לגבי הסטריאוטיפים המגדריים, איך בשם אלוהים זה קשור?
האופה בתלתלים (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
אלי, אני מתנצלת על הגישה שלי, יצאתי תוקפנית והייתי צריכה לעדן את דבריי. אבל, אני עומדת מאחורי המסר ואשמח לדון איתך על התוכן: איך הנושא בו עסקת בביקורת משתקף לך בספר?

הסיבה בגללה "קפצתי" היא שאני מאוד אוהבת את הספר ולא מוצאת בו את הערכים עליהם דיברת, ובעיני ההשלכה שלהם על הספר מנמיכה אותו ונעשתה כדי לכתוב ביקורת מעניינת יותר מאשר כדי לדון בתוכן הספר. אשמח לשמוע את דעתך בהקשר לעלילה.
המורה יעלה (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
האןפה כן קראתי אותו. חבל על ההתנשאות. אני יודעת מה זה פאנפיק כי מן הסתם ... קראתי את הספר. אמנם לא חשבתי כמוך עליו, וכן כיוונתי לדמות של ליווי שעברה מטמורפוזה הזויה אבל לא רציתי לעשות ספויילרים. אבל וואו נראה לי נסחפת. הקבוצה הזאת נהייתה בריונית ובכנות לא נעים לי כאן.
האופה בתלתלים (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
אמאל'ה. קראת את הספר, אלי?
איפה פה לכל הרוחות נמצא בחור מחוספס שהופך לרגיש? (ליווי??) מה הקשר לתפקידים מגדריים? את יודעת מה זה פאנפיק ומה הקשר של ספר הפנטזיה לעלילה?

אני הראשונה להסכים שהסוף של הספר נמרח אבל וואו, סורי, נשמע שבאמת לא קראת אותו או שאת מלבישה עליו בכוח סיסמאות.
המורה יעלה (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
תודה. לא מדרגת בדר"כ
Pulp_Fiction (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
יפה ומעניין. למה בחרת שלא לדרג את הספר?



4 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ