ביקורת ספרותית על עיר קטנה ואנשים בה מעט - מהדורה במלאת 90 שנה לעיר תל אביב 1909-1999 מאת נחום גוטמן
ספר מעולה

---

בתל אביב רבתי של היום התוססת וגועשת יצא לי כמה פעמים לבקר בתחנת הרכבת הישנה שחודשה לה והפכה למעין קניון פתוח עם חנויות בוטיק ומסעדות. יש גם מעין מוזיאון שמספר על מה שהיה באחד הקרונות מאז.

בזמן ואחרי שקראתי את הספר הזה, תחנת הרכבת הזו קיבלה משמעות אחרת, יכולתי לשבץ אותה בדמיוני לפי סיפוריו של נחום גוטמן. פסי הרכבת היוו את הגבול המערבי של השכונה החדשה תל אביב.

כמו איזה מקונדו, נבראה יש מאין תל אביב בחולות האינסופיים שמצפון ליפו. הסיפורים, והציורים שמלווים אותם, הם תעוד נפלא של תל אביב אחרת שלא קיימת ושבהחלט היתה פעם על מגוון הטיפוסים והווי החיים. ואם לא הייתי קוראת את הספר הזה לא הייתי יודעת שתל אביב ננטשה בעקבות צו של התורכים ששלטו בארץ בתקופת מלחמת העולם הראשונה, ואיך חזרו התושבים מכפר סבא ומפתח תקוה לשם הלכו, עם כניסת האוסטרלים על סוסיהם הענקיים (הסוסים של יפו היו חיוורים וגמדיים על ידם)ופרוץ הצהרת בלפור.

והיה ד"ר חיסין הרופא נעים ההליכות שהסביר לאנשים שאנחנו במזרח התיכון ועדיף לאכול ירקות על פני שומן אווז.

והיה עוזר הסייד שבזכותו קמה מערכת השפיטה המקומית כשלא רצו לערב בעניינים פעוטים כאלה ואחרים את הממשל התורכי.

והיו שיירות הגמלים והחמורים שהובילו זיפזיף וחצף, חול וסיד. והיה חול וחול ולילות ירח וכוכבים ותנים.

כן ככה היתה תל אביב עם בריאתה, וטוב עשה נחום גוטמן שסיפר וצייר את התקופה ההיא שנדע מאיפה היא באה.

» ביקורות נוספות של אלזה
» ביקורות נוספות על עיר קטנה ואנשים בה מעט - מהדורה במלאת 90 שנה לעיר תל אביב 1909-1999