ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 4 באוגוסט, 2016
ע"י מורי
ע"י מורי
איזה ספר יפה. הנה אמרתי את זה וחשוב לציין את זה בהתחלה.
ציפורי וחברו אל (אלפונסו) הם מתבגרים צעירים בתחילת הספר. המקום הוא אי-שם בפילדלפיה של שנות השלושים המאוחרות של המאה ה-20. באירופה משתוללת המלחמה, אבל בעיירה שלהם החיים נמשכים כרגיל.
ציפורי, שם בדוי, מגדל יונים. אמו לא מתלהבת מהרעיון ואיכשהו היונים יוצאות מחייו ונכנסות הכנריות. פרקים ארוכים מוקדשים לגיול הכנריות והספקנים שבקוראים מיד יאמרו שזה לא בשבילם. מה להם ולגידול כנריות? פילים יותר טוב בשבילכם?
אלא שציפורי הוא לא כמו כל נער אמריקאי מתבגר. הוא לא מוצא שום עניין בבני אדם, שבעיניו הם חסרי מעוף ביותר ממובן אחד. החן שהוא מוצא בגידול כנריות, המעקב אחריהם, ההאכלה, הצפייה האינסופית, ניסיון לימוד שפתן וההכלאות למיניהן גורמים לציפורי, כמו לרבים מבין האספנים והמגדלים הכפייתיים לאובססיה.
אט אט נכנס ציפורי לעולמן של הכנריות עד שההתמזגות עמן נושא אופי... אמרתי יותר מדי.
והנה המלחמה באירופה מביאה את אל, חברו של ציפורי, לשדות הקטל הנוראיים, לחוויות מחרידות, לפציעה ולחזרה לבית חולים הקרוב לבית, שם הוא חוזר ופוגש את ציפורי, הסגור במחלקה הפסיכיאטרית. מביאים אותו אל ציפורי משום שזה אינו מגיב לשום טיפול. כל היום הוא כורע כמו ציפור בחדרו והתקווה היא, שהשיחות עם אל יעוררו אותו.
המלחמה, האשפוז, השיחות של אל עם ציפורי בניסיון לעוררו, כל אלה הם החלק הפחות נוכח בספר. החלק המדהים הוא ההתמזגות עם הכנריות, אופס, שוב אמרתי יותר מדי.
על כריכת הספר כתוב שזה מזכיר איכשהו את התפסן בשדה השיפון וזה אכן כך. מי שאהב את התפסן בהחלט יאהב את ציפורי. מי שגם אהב את הסרט אני והחבר'ה בהחלט יאמץ אל לבו את ציפורי.
ספר מוזר, בחלקים גדולים יפיפה, בהחלט אין הרבה דברים כאלה.
28 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
פואנטה℗
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
יפה. הסרט
טוב מאוד אבל חידשת לי לגבי הספר.
גגלתי קצת על הסופר ומה מסתבר? הוא ממוצא צרפתי (שמו האמיתי הוא Albert William Du Aime), נולד בארצות הברית אבל חי הרבה שנים בצרפת והיה בכלל צייר. את הספר הזה (הראשון שלו) הוא כתב כשהיה בן 53. הידעת את זה? לכבוד חיבתך המיוחדת לפריז, ראה קישור: http://image.invaluable.com/housePhotos/ogallerie/57/433057/H0060-L58865648.jpg (יש בציור מילה אחת שמיד קופצת לעין, לא? אנחנו על המפה...) עשר שנים לפני מותו הוא חווה טרגדיה איומה: בתו, בעלה ושתי בנות (שנתיים ו- 8 חודשים) נהרגו בתאונת שרשרת. וגם על זה הוא הספיק לכתוב שני ספרים. סופר מסקרן בהחלט, שווה להוסיף פרטים על שלושת הספרים שתורגמו לעברית (מתוך ה- 8), אני אטפל בזה. |
|
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
אני מניח שכן.
|
|
|
חגית
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
בשורה 6 בביקורת שלך, התכוונת לגידול הכנריות
|
|
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
דווקא החלק של המלחמה פחות מודגש.
|
|
|
רץ
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
מחשבות בהחלט נשמע ספר מעניין - ומציאות עגומה על אנשים שנשברים במלחמות.
|
|
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
אין ספק שתאהב גם את זה.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
אהבתי מאוד את התפשן בשדה השיפון, אז תודה על ההמלצה.
|
|
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
תודה לכולם בינתיים. הנה ספר שהמחשבות עליו ממשיכות לאחר קריאתו.
|
|
|
חני
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
סקירה יפיפיה מחשבות,התמזגות עם כנרית וואו .נראה לי שבירדי עם שון פן זה סיפור אחר לגמרי.
|
|
|
דוידי
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
אהבתי אותו בזמנו
נדמה לי שהיה גם סרט שנקרא בירדי.
|
|
|
לי יניני
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
מחשבות תודה. רשמתי לפניי
|
|
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
בת-יה, אולי זה הזמן לקודים חדשים: ספר בסגנון התפסן, ספר בסגנון לבד בברלין (כשהכוונה
לספר נוער קלוש)...
|
|
|
בת-יה
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
את הסרט ראיתי - ולא אהבתי. גם ל'תפסן בשדה השיפון' אני נותנת בקושי 2 כוכבים וכנריות אני
דווקא אוהבת, אבל כנראה שהן תעופפנה אצלי לספר אחר. בכל אופן הביקורת שכתבת - טובה.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
birdy. סרט ענק.
https://www.youtube.com/watch?v=hfGwJGrLz2w |
|
|
אפרתי
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
קראתי אותו מזמן והתלהבתי ממנו מאוד. אני זוכרת את הקטעים במחלקה הפסיכיאטרית,
בירדי, קראו לו בגרסה שאני קראתי. ספר גדול.
|
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
קראתי אותו מזמן.
לא כל כך אהבתי אותו, אבל אני לא זוכרת למה. |
28 הקוראים שאהבו את הביקורת
