ביקורת ספרותית על שוב מלך לב אדום מאת חנה קראל
ספר מעולה

---

היא מגיעה למסקנה שחייה הם נושא לספר. או אפילו לסרט.
פעם בשנה יש לה חופשה, תמיד בקיץ. היא מקדישה אותה לחיפוש אחר סופר טוב.
הסופר אומר שאמנם חייה ראויים לספר, אבל היא חייבת לכתוב אותו בעצמה. (עמודים 144-145)

על הכריכה תמונת כורסא. ירוקה. הכורסא ריקה.
בחלון עץ לימון.
הכורסא עוברת כמוטיב לכל אורך הספר המצויין הזה : שוב מלך לב אדום שכתבה חנה קראל.
הכורסא היא סמל ליום שבו תצא גיבורת הספר מתופת השואה, תשרוד את אושוויץ, את מנגלה, תעבור ברכבות וברגל את פולין, גרמניה ואוסטריה על מנת להציל את אהוב ליבה, בעלה, מלך לב אדום.

היא תתיישב בכורסא (מאחורי החלון יצמחו עצי לימון, זית ושקד).
תושיט יד את ספר, אחד מרבים שהבטיחה לעצמה לקרוא באחת הימים.
תראה סרט, אחד מרבים ש..." (עמוד 16)

שוב מלך לב אדום, הוא הקלף שמסמן את בעלה, אותו היא לוחמת להציל אחרי שנתפס בידי הגרמנים.

מלך לב אדום. הנה, הוא שוב יוצא. היא מסתכלת מעודדת בדמויות שעל הקלפים : למלך שלך מחכה נסיעה, מה את דואגת ?
בימים הקרובים תקבלי ידיעה.
היא מקבלת ידיעה אמנם מאושוויץ... (עמוד 45)

כמו באגדת עם הפוכה, נלחמת המלכה להציל את המלך שלה. נוסעת והולכת נגד כיוון התנועה, העיקר להגיע אליו.

היא יודעת היטב בזכות מה שרד : בזכותה. האמריקאים שחררו אותו, אבל לא הם שהצילו אותו. אהבתה, מחשבותיה, כוחה ותפילותיה החזיקו אותו בחיים.
(אל תגידי לו ששרד בזכותך, יעצה לילושה שוברט. אף פעם אל תגידי לו את זה...). עמוד 142.

במהלך הספר אני מתחיל לסמן לעצמי על דף מספרי עמודים. כאן פסקה אירונית, שם רעיון גאוני.

מומחית מדופלמת להישרדות רוצה לעוץ לבני משפחתה כמה עצות יקרות ערך. כולן נבדקו והן מבוססות על ניסיון אישי עשיר.
למשל :
צריך לצבוע את השער,
צריך לשנות את הקול,
צריך להסתכל במבט רגוע, מלא ביטחון,
אסור להניח תיק בצורה יהודית, ולא לסחוט סמרטוט בצורה יהודית, ולא לדקלם את תפילת אווה מריה בצורה יהודית,
צריך לעשות הסכם עם אלוהים,
צריך לכבד את ההסכם הזה בנאמנות,
צריך להקשיב לקולו של דאימוניון,
צריך... (עמוד 155)

בסוף הקריאה מצטברים לי לא מעט מראי מקום.
אם יש מדד אחר או נוסף לעוצמת ספר ולגדולתו אשמח לשמוע עליו.

» ביקורות נוספות של שמוליק
» ביקורות נוספות על שוב מלך לב אדום