ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שישי, 17 ביוני, 2016
ע"י יעל
ע"י יעל
מאוד רציתי לאהוב את הספר הזה משום ששמעתי רק דברי שבח על אמיר גוטפרוינד ז"ל. לצערי הרב לא הצלחתי להתחבר לספר הזה. כנראה שפשוט בגלל שלא הצלחתי להתחבר לדמות. לא הבנתי אותו, לא הרגשתי אליו שום דבר ולכן היה לי קשה לעקוב אחריו ואחרי העלילה. שזה מאוד מוזר כי המקום בו נמצא הגיבור (מובטל, פרוד, וממומן על ידי אחיו) הינו דומה למקום שגם אני הייתי בחיים לכן ציפיתי להתחבר לסיפור, בפרט לגיבור ולמעשיו. אבל לאחר קריאה של כל הספר פשוט לא הצלחתי, הדמות פשוט מרגישה לי אנמית. הוא לא מיואש, אבל גם לא אופטימי למצב אחר. הוא פשוט...סתם.
חבל לי מאוד שזה הספר הראשון של הסופר שאני קוראת כי זה השאיר לי טעם חמוץ בפה וחוסר רצון לקרוא את שאר הספרים שלו.
3 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
לי יניני
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
מסכימה עם עמיר. גם אני קראתי את הספר הזה. הוא מיוחד אבל נופל מהאחרים
|
|
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
גוטפרוינד הוא סופר של ספר אחד: שואה שלנו.
|
|
|
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
בחרת בגוטפרוינד הלא נכון. האחרים שלו מעולים, זה החלש שלו.
|
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
