הביקורת נכתבה ביום שלישי, 8 במרץ, 2022
ע"י יוסי נינוה
ע"י יוסי נינוה
אמיר גוטפרוינד יודע לכתוב סיפורים, מפליא בדיאלוגים, ובקי בנבכי הנפש. כל אלה קיימים בספרו "זמן עורב", אלא שאין חיבור ביניהם. לקראת חציו הראשון התחלתי לתהות, לאן פונה העלילה, מהו הזרם המרכזי. סתם רצף של אירועים שנפגשים עם גיבור הספר, וללא שום קשר. הייתה בי תחושה שתוך כדי הכתיבה, קפצו לו נושאי כתיבה, והכניס מין שאינו במינו ועשה סלט. למרות הכול, הגעתי לקו סיום, בתקווה להפתעה כלשהי. אך לא. אוכזבתי קשות, והתחושה שבזבזתי זמני לריק.
5 קוראים אהבו את הביקורת
5 הקוראים שאהבו את הביקורת
