נצחיה אני מניחה שידוע לך מה דעתי בעניין שגיאות כתיב(הרי טרחתי לכתוב אותה עד זרה ) אבל לשם הדיון וכפרקליטו של השטן: עד כמה זה משנה? כלומר, יש הבדל במשמעות כאשר משתמשים ב "עם" או "אם" אבל בשפה המדוברת אין שום הבדל! ( אלא אם עלית הרגע מתימן והמבטא הנכון עוד עובד אצלך)
יש מילים רבות שיש להן כמה משמעויות,למה לא לאחד למילה כתובה אחת?
שפה זה משהו חי ומתפתח למה להשאר מקובע -די דומה לויכוח על ההלכה ומיצוות שונות-על דברים שפעם היו נכונים ומתאימים?
ההגיון אומר שלהגיד " לנפול" זה הנכון ובכל זאת חוקי הדקדוק קבעו שהנכון זה " ליפול", למה אי אפשר לקבל את צורת העתיד "יפול" במקום "אפול" (ילך,יעשה,יגיד,יאכל,יומר,ישכב,ירוץ)?

הי ג'ון.
בתור מעריצה של אדאמס אני יודעת שיש הרבה דברים שאפשר להגיד עליו, אבל טמבל זה לא אחד מהם. הוא איש חכם מאוד. או לפחות היה כזה, עד שנפטר. לא יודעת מה זה "טמבל בקטע טוב", אבל מילא.

בנוגע לסימני פיסוק - חשוב שהם יהיו. אחרת עלולים לחבר מילים שאמורות להיות מופרדות, והכוונה לא ברורה. האם חשוב להקפיד שהנקודה (אן הפסיק, או כל סימן אחר) תהיה צמודה למילה שלפניה, ושיהיה רק רווח אחד לפני המילה הבאה? אולי זה לא חשוב. אבל אם לא עושים את זה, אז דוקר לי בעיניים. אני מניחה שמחשבות מרגיש אותו דבר.

אם כבר התיחסת:
זו לא לקות,זו בורות,שמא נאמר - עצלות?
ללקות אין תקנה וגם אין בה אשמה,במקרה של בורות או עצלות - ההפך.
תוכל לומר שאינך רואה שום חשיבות בניקוד נכון כל עוד מבינים אותך (למעט הערך המוסף של כיב קיבה למחשבות) - וזה כבר דיון חדש,
האם באמת חשוב לדייק בסימני פיסוק ואיות מילים?

תגובות לחברים א. נכון , אני לא יודע להשתמש בסימני ניקוד בצורה הנכונה . יחד עם זאת , אני עדיין מובן לאנשים כך שעם הלקות שלי אפשר להסתדר .
ב. כן , קראתי לדאגלאס אדאמס טמבל אבל זה במובן החביב של המילה .
תודה על שהתייחסתם למה שכתבתי .

נראה לי שהוא התכוון במובן הדיוט.

מצטרף לשאלתה של נצחיה

נראה לי שלא הבנתי. אתה קראת לדאגלס אדאמס "טמבל"?

ולך אין מושג שלא שמים רווח לפני סימני פיסוק.