ביקורת ספרותית על הזדמנות אחרונה לראות מאת דאגלס אדאמס (אדמס)
ספר מעולה

---

כל-כך הרבה פעמים במהלך קריאת הספר הזה רציתי להתעכב רק עוד רגע על איזה תובנה גאונית של אדמס, אך המשכתי לקרוא בשצף כדי להגיע לתובנה המעולה הבאה. עמיתה לעבודה המליצה לי על הספר הזה כבר לפני שנים. התחלתי לקרוא אותו אבל עם תוספת הילדים למשפחה, הספר נזנח. הפסקת מנוחה מהקריירה זימנה את הספר שוב לידי. כעת, חיוך עולה על שפתי רק מהסתכלות על כריכתו.
נסחפתי בתשבחות, אז אתן קצת רקע לקורא שעוד לא גילה את קסמו של הספר. העיתונאי הבריטי דגלס אדמס נשלח למשימות תיעוד בעלי-חיים ברחבי העולם, מלווה בזואולוג מארק קרווארדיין. מטרת מסעם לכל אתר (ביניהם ניו-זילנד, קונגו וסין) היא לתעד בעל-חיים מיוחד העומד בפני הכחדה. אך אדמס איננו מרוכז לחלוטין במשימה, או שמא מרוכז מדיי במשימה, וחושיו המחודדים קולטים הרבה מעבר לזן של בעל-חיים העומד להכחד - את המכלול השלם של הארץ הזרה ואת החוויה על כל רבדיה. אדמס מתאר בצורה קולחת ומצחיקה שלל פכים מביקורו, פרטים שאולי לא היינו שמים לב אליהם ולא היינו מעלים על הכתב לו היינו במשימת תיעוד עיתונאית, כגון: סוג המוסיקה המושמעת במלון, שיחות חולין בחנויות קטנות ועם נהגים ומלווים, תאור האוכל המקומי, מנהגי המקומיים, התחבורה ועוד. על כל אלה, אדמס מוסיף ניתוחים והשערות משעשעות משלו, ועל אף שיש בספר פן אקולוגי חשוב ומעניין, מבחינתי העיקר הוא דווקא ההתעכבות על פרטים שנראים כבלתי חשובים.
הפרק המוצלח ביותר בספר גובל בגאונות בעיני, והוא הפרק על סין. הפרק נקרא "אימה עיוורת" ומתמקד בדולפין הנהרות הסיני בנהר היאנגצה. הפרק נפתח בדיון על הנחות היסוד שעליהן אנחנו מבססים את התנהלותנו, ומציין כי בסין רצוי לאדם לא להתבסס על הנחות יסוד כלל, כי אז רק יתבלבל עוד יותר. הפרק ממשיך בהקבלות שנונות, לדוגמה, במלון מושמעת מוסיקה של קליידרמן אך בביצוע סיני, ודגלס כותב כי הביצוע נשמע לאזניו כפי שבטח היה נשמע ג'ורג' הריסון מנגן בסיטאר להודים שמעו אותו לראשונה. הקבלה מבריקה אחרת היא השוואת ההתמצאות במרחב של רוכבי האופניים בסין (באמצעות גלי הקול שמפיק צופר האופניים) לבין קריאת המרחב של הדולפין העיוור בנהר היאנגצה המזוהם פיזית ושמיעתית.
לפני נסיעה לחו"ל, או סתם בהתנהלות היומיומית, כדאי להכנס לראש הקצת-משוגע של אדמס, לשים לב לפרטים ולהתייחס לכל תופעה בתערובת של סקרנות, הומור ואינטלקט. רק כך נוכל להבין את ההגיון שגרם לאדמס לרכוש את כל מלאי האפטרשייב מעגלת הדיוטי-פרי בדרכו למשימה בסין.

» ביקורות נוספות של זוהר
» ביקורות נוספות על הזדמנות אחרונה לראות