ביקורת ספרותית על ים של פרגים מאת אמיטב (אמיטאב) גוש (גהוש)
ספר טוב

---

ים של פרגים בשתי עיניי. מצטער לא יכולתי להתאפק.
השנים הם תחילת שנות השלושים של המאה ה-19. הודו בשליטת בריטניה מרכז משגשג של גידול ויצור אופיום. אותו צמח ששימש לגידול ביתי ולצרכי רפואה הופך בחסות ובדרישת הממלכה לגידול היחיד המותר על חשבות שדות המזון. בעוד מספר שנים תתקוף אנגליה את סין שתנסה לחסום את מכירת האופיום בשטחה ובשם הסחר החופשי תכבוש חלקים גדולים של סין ואת הונג קונג במה שיקרא מלחמות האופיום.
זהו הרקע לרומן ההיסטורי של אמיטב גוש.
הספר הוא הראשון בטרילוגיה שנקראת טרילוגית האיביס. האיביס היא ספינת עבדים שלאחר הפסקת הסחר בעבדים לאמריקות נקנית על ידי סוחר בריטי ומובאת לכלכתה על מנת מנת להוביל כוח עבודה ומטען למושבת העונשין במאוריציוס. הספינה היא העוגן שמושך אליו את הדמויות שמרכיבות את הסיפור. כל דמות מושכת איתה פן אחר של אותה תקופה . חלקן הודיות חלקן אנגליות וחלקן יורדי ים.

הספר בתרגום העברי נפתח במכתב מהמתרגמת. אני בדרך כלל לא אוהב שהמתרגם מנכיח עצמו בספר אבל הפעם זה מובן ואולי אפילו נדרש. אמיטב גוש משתמש בשפה ודיאלקטים שונים כדי לתאר דמויות. הוא נאמן לתקופה ולסלנג של יורדי הים וההודית המטובלת באנגלית בה מדברות הדמויות. זה כמובן הופך לסיוט\ אתגר של מתרגם. לא קראתי את הגרסא האנגלית אבל לעניות דעתי היא עשתה עבודה מצויינת. בסוף הספר יש מעין מילון מושגים שכתבה אחת הדמויות. המילון אינו בהכרח מפרש את המילים ובהרבה מקומות יותר מתייחס לגלגול שלהן ולאטימולוגיה שלהן. כל פעם שנתקלים במילה לא ברורה ( ויש הרבה ) ומסומנת אפשר לעבור לסוף הספר ולקרוא את ההסבר עליה. אני בחרתי ברוב המקרים להתעלם ולקרוא את המילון בסוף הספר.
רוב המילים מוסברות על ידי הקונטקס של הסיפור וישנם מקרים בהם דמות אחת משתמשת בהמון מילים לא מובנות אבל הדמות שאיתה היא מדברת לא מבינה בעצמה מה מדובר ולכן מבחינתי זה מקובל שגם הקורא לא ירד לסוף דעתו של הדובר.
ראיתי בכמה אתרים תלונות על השימוש במילון המונחים ובדיאלקטים , מבחינתי הם רק הוסיפו לספר ורוב הספר כתוב בשפה קלה וקריאה מאוד.
זה הספר הראשון של אמיטב גוש שאני קורא . הייתי בטוח שהוא יהיה שילוב בין אורחן פאמוק לסלמן רושדי וחששתי מהתפלספות יתר לשמחתי גיליתי ספר הרפתקאות היסטורי מותח ומסקרן על תקופה שלא הכרתי.
הספר נגמר בצורה שפותחת אותו לספר ההמשך אבל זה לא מפריע לקרוא אותו כיחיד.
הכשל היחיד מבחינתי בספר היא שאמיטב גוש אוהב את הדמויות שלו. הן לא שטוחות אבל הן דמויות מושכות עלילה וחסר בהן מעט קונפליקט פנימי. מי שרע רע ומי שטוב טוב ובעיות שעולות נפתרות בקלות יחסית. זה משאיר לי טעם מתקתק בסוף הספר ואני צריך מעט יותר מרירות. מעבר לזה מומלץ מאוד.

העטיפה יפיפיה.
המתרגמת :אינגה מיכאלי

» ביקורות נוספות של cujo
» ביקורות נוספות על ים של פרגים