“השנה היא 1885, בורמה המצויה בדרום מזרח אסיה היא מדינה עשירה, מדינה של זהב ואבני חן, עצי טיק לרוב ואף מעיינות נפט הפורצים בעצמם מהקרקע. כל זאת לא נעלם מעיניהם של הבריטים. הם פולשים בגסות למדינה, מגיעים לעיר הבירה דאז מנדליי, מדיחים את המלך ופשוט מעבירים אותו לרטנגירי שבמערב הודו. ממש לפני הפלישה, ראג'קומאר הצעיר בן ה-12 מקבל חופשה מעבודתו בספינה, שנאלצה להפסיק פעילותה בשל סתימה בנהר. הוא מתחיל לע”

“הרומן ההיסטורי הנפלא הזה בעל 500 דפים חולש על כמעט שתי מאות, הוא מתחיל ב 1885 ומתאר את החיים בבורמה ברכות של עננים שטים בשמיים, או אם תרצו מקל סבא מלא סוכר שמלכלך את הפה ונדבק לשפתיים, כזו רכות. כל אחד ידע את מקומו בעולם. המלכים והמלכות, הנסיכות והמשרתות, העניים שמנסים למלא את בטנם בעוד פת לחם עבשה. הפאזל הזה שנקרא החיים בבורמה נתן לכל אחד את האושר שלו במקום שלו ושם במקום שלו היה הבית שבו היה מא”

“ים של פרגים בשתי עיניי. מצטער לא יכולתי להתאפק. השנים הם תחילת שנות השלושים של המאה ה-19. הודו בשליטת בריטניה מרכז משגשג של גידול ויצור אופיום. אותו צמח ששימש לגידול ביתי ולצרכי רפואה הופך בחסות ובדרישת הממלכה לגידול היחיד המותר על חשבות שדות המזון. בעוד מספר שנים תתקוף אנגליה את סין שתנסה לחסום את מכירת האופיום בשטחה ובשם הסחר החופשי תכבוש חלקים גדולים של סין ואת הונג קונג במה שיקרא מלחמות האופי”

“איך בני ישראל הרגישו כשחצו את ים סוף? הדרך ארוכה היא, המוני אנשים דחופים מהצדדים, ים מימין, ים משמאל, אבל איזו חוויה!! משהו מפעים, חד פעמי. זה בערך מה שהרגשתי בקריאת "ים של פרגים". ואפשר היה לקרוא לו במקום ים של מילים. הודית, אנגלית, בנגלית, פורטוגזית, ערבית, צרפתית.. לכל דמות בסיפור יש עולם ושפה משלה, וכולם צריכים איכשהו להסתדר באותה ספינה צרה שקוראים לה החיים. ובתור מדריך – מילון מיוחד בסוף הספ”

“השנה היא 1885, בורמה המצויה בדרום מזרח אסיה היא מדינה עשירה, מדינה של זהב ואבני חן, עצי טיק לרוב ואף מעיינות נפט הפורצים בעצמם מהקרקע. כל זאת לא נעלם מעיניהם של הבריטים. הם פולשים בגסות למדינה, מגיעים לעיר הבירה דאז מנדליי, מדיחים את המלך ופשוט מעבירים אותו לרטנגירי שבמערב הודו. ממש לפני הפלישה, ראג'קומאר הצעיר בן ה-12 מקבל חופשה מעבודתו בספינה, שנאלצה להפסיק פעילותה בשל סתימה בנהר. הוא מתחיל לע”

“הרומן ההיסטורי הנפלא הזה בעל 500 דפים חולש על כמעט שתי מאות, הוא מתחיל ב 1885 ומתאר את החיים בבורמה ברכות של עננים שטים בשמיים, או אם תרצו מקל סבא מלא סוכר שמלכלך את הפה ונדבק לשפתיים, כזו רכות. כל אחד ידע את מקומו בעולם. המלכים והמלכות, הנסיכות והמשרתות, העניים שמנסים למלא את בטנם בעוד פת לחם עבשה. הפאזל הזה שנקרא החיים בבורמה נתן לכל אחד את האושר שלו במקום שלו ושם במקום שלו היה הבית שבו היה מא”

“ים של פרגים בשתי עיניי. מצטער לא יכולתי להתאפק. השנים הם תחילת שנות השלושים של המאה ה-19. הודו בשליטת בריטניה מרכז משגשג של גידול ויצור אופיום. אותו צמח ששימש לגידול ביתי ולצרכי רפואה הופך בחסות ובדרישת הממלכה לגידול היחיד המותר על חשבות שדות המזון. בעוד מספר שנים תתקוף אנגליה את סין שתנסה לחסום את מכירת האופיום בשטחה ובשם הסחר החופשי תכבוש חלקים גדולים של סין ואת הונג קונג במה שיקרא מלחמות האופי”

“איך בני ישראל הרגישו כשחצו את ים סוף? הדרך ארוכה היא, המוני אנשים דחופים מהצדדים, ים מימין, ים משמאל, אבל איזו חוויה!! משהו מפעים, חד פעמי. זה בערך מה שהרגשתי בקריאת "ים של פרגים". ואפשר היה לקרוא לו במקום ים של מילים. הודית, אנגלית, בנגלית, פורטוגזית, ערבית, צרפתית.. לכל דמות בסיפור יש עולם ושפה משלה, וכולם צריכים איכשהו להסתדר באותה ספינה צרה שקוראים לה החיים. ובתור מדריך – מילון מיוחד בסוף הספ”