ביקורת ספרותית על קהלת - הפילוסוף המקראי מאת חיים שפירא
ספר טוב

---

הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל.
מַה-יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל-עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.
דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת.

איזה יופי, קהלת היה פסימי (ריאלי) כמעט כמוני.
העניין, שהוא סותר את עצמו, פעם אחר פעם. מותיר מגילה רוויה סתירות. אין פסול בלקחת רעיון, להעמיק בו ולהעמיד בפני הקורא את שני צדי המטבע. אולם להציג שתי דעות מנוגדות כעובדות מוגמרות, זה הבל הבלים.

שני דברים הפריעו לי בתחילת הקריאה -
לדעת שפירא המילה "ארץ" בפסוק הנ"ל מבטאת את האנושות (ולאו דווקא את העולם). חשתי כאילו הוא מנסה לנסוך איזה גוון אופטימי בפתיחה הקודרת למדי.
על אף חוסר האחידות, הסתירות ומחקרי המקרא, סובר שפירא כי שלמה המלך אמון על המגילה (בדומה ל"שיר השירים" ו"משלי" כביכול). אין ספק כי האפשרות שהאידיאות הן פרי מוחו של מלך כל יכול, נוצצת יותר, ונותנת משנה תוקף לדבריו, אך אין היא מתיישבת כל כך עם ההיגיון.

עם זאת, לא ניתן להלין בפני שפירא, הלוא מראש הגדיר כי אין ביומרתו להיות מורה נבוכים למגילה, אלא להעבירה לקוראים, בדרכו שלו.
אני חייב להודות שמצאתי עניין רב יותר בעולמו הפנימי, מאשר במגילה. כפי שנחשפתי אליו בספרו "מחשבות לעת לילה", עולם האסוציאציות שלו מעשיר ומעורר השראה.
בזכותו נחשפתי להגותו של טולסטוי - בצאת יצירת המופת "אנה קרנינה", חש הסופר הרוסי כי מיצה את כוחו ככותב רומנים וכי עליו לעסוק בשאלות הפילוסופיות המטרידות אותו.
במשך חמש עשרה השנה האחרונות לחייו, קבץ את משנתם של מיטב ההוגים, אלו שלעניות דעתו, כל אדם חייב להכיר. כמו כן, הוסיף, הערות וסיפורים משלו.
הספר "חוג קריאה" מיועד לקריאה יומיומית לאורך השנה. מדובר ברעיון מרהיב בעיניי, והלוואי שהיה באפשרותי לקרואו בשפת המקור. בעברית, הספר תורגם פעמיים, אם כי באופן חלקי ובשפה ארכאית. פניתי לדוקטור שפירא והדגשתי את הצורך בתרגום עדכני ומקיף של היצירה, וכי לטעמי, אין ראוי ממנו למשימה (או לפחות להניע את התהליך).

בפרק הרביעי, מתייחס שפירא להוגה היהודי שפינוזה (שזכה לתואר היוקרתי, הפילוסוף של הפילוסופים). על אף שאיני מסכים עם השקפתו הדטרמיניסטית, האופן האנליטי בו הוכיח את רעיונותיו, עורר בי סקרנות גדולה.

אני מרגיש חסך בכל הנוגע לעולם התנ"ך. אני יהודי, אך איני מחובר מספיק למקורות. מכיר את הסיפורים, אולם לא הזדמן לי להעמיק בהם כפי שאני לרוב נוהג. אשמח להמלצות לספרים המציגים את סיפורי התנ"ך המוכרים מנקודת מבט רעננה (כדוגמת, "שיחות עם השטן", אותו קראתי לאחרונה).

סביר להניח, שקוראים אדוקים ממני, יפיקו יותר מקהלת. עם זאת, אין לגרוע מהקרדיט המגיע לשפירא, על כך שהנהיר ככל יכולתו את המגילה הסבוכה והוסיף את הערותיו המעשירות.

מומלץ לאוהדי שפירא וההגות.

» ביקורות נוספות של אור שהם
» ביקורות נוספות על קהלת - הפילוסוף המקראי