קראתי את מבחן קבלה במסגרת עבודה בית ספרית. היו לי ציפיות מספר זה, שכן לרוב בית ספרי בוחר ספרים איכותיים למשימות לימודיות הכוללות קריאת ספרים. כשהתחלתי לקרוא פשוט לא יכולתי להאמין. הספר מתאר בצורה לא נכונה את חברת הנוער של התקופה. אנסה לא לעשות לכם ספוילרים, אך אומר שהדמות הראשית, סול, מתנהגת בצורה הרואית להפליא במהלך הספר, דבר שלעולם לא נתקלתי בו מעולם בתקופת חיי הקצרה יחסית, אך גדושה בחוויות בתור נער. לא הזדהיתי עם המסר של הספר. הוא פשוט הרגיש לא נכון ולא מוסרי. ככל שהעמקתי בספר יותר ויותר, כך תיעבתי אותו יותר ויותר, אך לא יכולתי להפסיק לקרוא אותו. הוא היה מעניין, בעל עלילה שעוברת בצורה יפה מקטע לקטע ולא "נמתחת". הספר היה טוב, אך המסרים שהוא העביר, התוכן והמציאותיות של הספר לא היו נכונים. מציאותיות מאוד חשובה לי ברומנים דרמטיים, במיוחד בכאלה שמסווגים לנערים ונערות, ועוסקים בחברת הנוער. איני רוצה להרוס לקוראים את החוויה, אך אומר שהדמות הראשית הייתה מעורבת במעשה או עניין שנוי במחלוקת. הלקח שהקוראים לומדים ממעשה של סול, הדמות הראשית, לדעתי לא נכון ולא מוסרי. הספר פשוט לא הרגיש לי אמתי. הרגשתי כאילו מדובר בילדים בכוכב אחר. המעשים שלהם היו פשוט לא הגיוניים, בחיים לא ראיתי נער בן חמש עשרה עושה כאלו דברים.
לסיכום, אני ממליץ על הספר בתור ספר. יש לו עלילה מעניינת ונחמד להעביר אתו את הזמן. בתור ספר שמדבר על החברה, על מעשים שאמורים לייצג את הנוער ובתור ספר שאמור לספר סיפורים מציאותיים, הספר לא טוב, גובל על גבול הנוראי.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
