ביקורת ספרותית על הרוחות של בלפסט מאת סטיוארט נוויל
ספר טוב

---

זוכרים את הסכסוך באירלנד? פעם השוו אותו לסכסוך "שלנו" הישראלי-פלסטיני. רק ששם הסכסוך נגמר בהסכמים מדיניים כאלה או אחרים. על הימים האלה נרקמת העלילה בספר "הרוחות של בלפסט" שכתב סיוטארט נוויל, בהוצאת תמיר-סנדיק.
זהו ספר מתח שכמקובל בז'אנר מתחיל עם גופה אחת וממשיך בעוד רציחות והקצב עולה ככל שהסיפור מתקדם. כמקובל בז'אנר יש גם בחורה יפה שמתקרבת בשלב מסויים אל גיבור העלילה, וכמקובל בז'אנר, לא אגלה לכם מי ניצח בסוף.
אומר רק שנגע לליבי התסכול של החיילים הפשוטים הניעו את גלגלי המרד, שמילאו פקודות ורצחו וגם ישבו בכלא, וביום שאחרי הסכם השלום נותרו מובטלים מתעסוקה ותכלית. חוסר המעש הוביל לחשיבה ולקבלת החלטות שלא תמיד מובנת לסביבה שרוצה לתפקד בתנאים החדשים ולהסתגל לחיי שלום ופוליטיקה.
גם בסיפור הזה הרע הוא לא ממש רע והטוב הוא לא בדיוק ישר ומוסרי ושואף לצדק. אבל המתח נבנה, והדמויות מעוררות הזדהות ואמפטיה, ומה צריך יותר מזה בשביל סיפור מתח טוב?
הסוף, בסיפור הזה, לא ממש מפתיע, אבל מאחר והוא כתוב טוב, עם טוויסטים במקומות הנכונים, ותיאורים של תסריט, זה לא משנה.
תהנו!

» ביקורות נוספות של תמר-מילים
» ביקורות נוספות על הרוחות של בלפסט