ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 12 באפריל, 2016
ע"י אלזה
ע"י אלזה
בעיקרון אני לא אוהבת סיפורים קצרים אבל מחבבת את אלזה מורנטה, רק מחבבת כי היא כותבת נפלא אבל דוק של קדרות מלווה את הכתיבה שלה, וכך גם בסיפורים הקצרים שלה. התאורים היפים, הדמויות הכל מתואר ביד שיודעת את מלאכתה. מתחילים לקרוא סיפור וקשה להינתק ממנו.
אבל כשסיימתי את הספר הוא השאיר אותי עם אוירה של קדרות מאובקת. מורנטה מובילה את הקורא בנבכי הרחובות הפתלתלים של הכפרים והעיירות בדרום איטליה, לתוך עולם קתולי אדוק ואם נדביק ריח לסיפורים אז זהו ריח של טחב קל, זיקנה ונפתלין. יש כאן גם ילדים כמובן אך הם כמו הציור שבעטיפת הספר - אפופים ברקע כחול כהה.
בקיצור, אלזה מורנטה היא השרלוט ברונטה של הספרות האיטלקית, מעניינת, מושכת ומלנכולית.
אין מה לדבר קראתי כל ספר מתורגם שלה.
14 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
גוטי
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
אני הייתי מוסיפה לרשימת הנצח את פוייכטוונגר, בולגקוב, בשביס וצווייג לפחות. באשר למורנטה הרי ספרה הטוב מכולם ואולי בין הטובים בכלל הוא "ואלה תולדות" הנפלא!!
|
|
|
אנקה
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
למורנטה כשרון וצביון משלה. אי אפשר להשוות
אותה לאף אחד אחר.
יש לה ספרים : פנינים אחת אחת. |
|
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
אני מתפלא איך תקופה ארוכה לא רואים כאן ולו איזכור אחד של מורנטה. כשהתחלתי לערוך
את רשימת הנצח שלי, בת 48 העמודים, החלטתי שאם אקרא 4 ספרים של סופר אחד לפחות, הסופר הזה יקבל תמונה ורשימה נפרדת של ספריו מהרשימה הכללית. מורנטה כתבה בדיוק 4 ספרים מלאים ומי שעמד באותה תקופה בקריטריון הזה היה אלי עמיר. בינתיים הוא כתב עוד אחד.
מי שרוצה לראות כיצד נראית רשימת נצח כזו יפנה במסר ויקבל. |
14 הקוראים שאהבו את הביקורת
