בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 30 במרץ, 2016
ע"י מכורה ללא סוף
ע"י מכורה ללא סוף
יש היום תופעה חדשה,שלדעתי צריך לעודד אותה, כתיבה עצמאית של אנשים שמוצאים את הספרים מהמגירות. זה מה שאנה טוד עשתה.
היה לי קשה להסתגל לספר, הוא היה ארוך, מתיש, והדמויות לגמרי עיצבנו אותי.
הרדין מתנהג כמו ילד בן שלוש עם בעיות אימא וטסה מתנהגת כמו נערה בת 16 שכשאומרים לה לא היא רוצה יותר.
כל ה300 ומשהו עמודים האלה מרוחים סתם על אותו עיקרון - בוגדת בחבר שלה, מתאהבת בהרדין, חוזרת לחבר שלה, רבה עם אימא שלה (שהספקתי לקלל אותה המון אני שמה לב) והכול חוזר על עצמו. אין לספר פואנטה ממשית חוץ מסקס מזדמן בין הדמויות וכן אולי שינוי מצב הרדין.
הוא בסדר. ממליצה או לא? זה עניין של טעם האמת.
אני אישית חושבת שיש ספרים באותו אורך ששווה לקרוא בישבילם 300 עמודים בלי הפסקה, אבל זה? לא אחד מהם.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
