ביקורת ספרותית על אחרי ש... - אחרי #1 מאת אנה טוד
ספר טוב

---

אני אוהבת סיפורי אהבה. אהובים עלי במיוחד סיפורי אהבת נעורים/קולג'.
טסה היא הילדה הטובה, תלמידה מצטיינת. יש לה חבר מושלם "מבית", שמתאים לה "בול" והיא מתחילה ללמוד בקולג' רחוק מהבית והחבר, שם היא פוגשת את הארדין הסקסי, המקועקע וגס הרוח.
נשמע כמו עלילה נדושה ולעוסה אך בעיני יש פוטציאל לסיפור אהבה מרתק.

אז, מרתק זה כן.
קצת יותר מ- 600 עמודים שקראתי בכמה שעות. והמשכתי לספר הבא והבא אחריו והבנתי שיש רביעי ואחרון שעדיין לא תורגם.
אהבתי את טסה. הבנתי אותה מאוד. את המשיכה, את הטוטליות, את ההתלבטות בין מוכר ויציב לחדש ומרגש. ההתעקשות על מה שאני רוצה ומה שאני מעדיפה. ההתבגרות ובניית ה"אני" מחדש.
והכי אני אהובת את זה שהיא נותנת עוד ועוד הזדמנות. למרות הכאב והאכזבה.
בגרות כזו בגיל 18 נדיר למצוא.
גם את הרדין אהבתי. "באד בוי" שמכיר את ג'יין אוסטין בעל פה ואת כל הקלאסיקות. שובה לב.

אבל זה לא מספיק.

~ יתכנו ספויילרים ~
הרדין לא מספיק. לא מספיק אוהב, רוצה, החלטי, לומד, מתבגר.
וטסה, עם כל הרצון הטוב, אולי אומללה יותר ממאושרת.
~ סוף ספויילרים ~

זו לא אהבה וזה לא סקסי.

הם בסך הכל בני 18 ועוברים סערת רגשות שכזו על סף חוסר אמינות בסיפור. רגיש מאוד, אכזר מאוד, מרגש מאוד ומטלטל מאוד.
עד שדיי שבעתי. בעיקר מספרי ההמשך.

נקודה נוספת, ספציפית על הספר הראשון, התרגום לא רע אבל לא מוצלח במיוחד. נראה כי שני אנשים, ואולי גם גוגל translate תרגמו את הספר וערכו אותו. בנוסף על טעויות הגהה כאלה ואחרות, הפריע במיוחד שבפרקים מסויימים טסה נקראת תרזה ובפרקים אחרים תרסה. ?!

אז המלצה, כן או לא?!
אז כן.
הספר בסדר. ואם רותקתי לסדרת הספרים לסוף שבוע אז מי שזה הכוס תה שלו יכול בהחלט להנות.
הטלטלות בסיפור שחוזרות שוב ושוב, לדעתי, מוציאות קצת מאמינות הסיפור ולי זה פגע בהנאה. לפרקים גם חשבתי שהספר ארוך מדי, נמרח מדי.

ובכל זאת, אולי יהיה סוף מתוק וטוב. אז אולי הכל היה שווה.
ממתינה לרביעי.

» ביקורות נוספות של michalro
» ביקורות נוספות על אחרי ש... - אחרי #1