מאז ומתמיד העדפתי ספרי תיכון/קולג'. יש בספרים מהסוג הזה משהו יותר קליל ולא כבד ועמוס.
כשאמרתי את אותו הדבר לעובדת בסטימצקי היא הניחה בקופה בלי לשאול את הספר ואמרה שאני ,'חייבת לקרוא אותו, הוא מושלם!'.
אז ישבתי בעמדה שלי כל הכורסא בסלון ביום שישי בערב, ופתחתי את הספר המדובר.
הספר מספר על טייטום או בקיצור-טייט, שסובלת מהחבר הכי טוב לשעבר שלה שמתנהג אליה בבריונות לא נורמאלית. כל הספר נמצא סביב המתח של השניים האלה, בסוג של מחול שעולה ודועך.
ועכשיו לביקורת האמיתית: טייטום היא בחורה די ממוצעת, אין משהו באישיות שלה שבסופו של דבר מושך אותה ומבליט אות הדמויות שדי מקבילות לה, אך זה בסדר, הדמות היא נערה בת 18 ולא רווקה בת 30. אך בכל זאת ציפיתי לקצת יותר רבדים. היא כן שנונה ולא שותקת - אבל היו רגעים שהיא ויתרה לעצמה שדי עיצבנו אותי ( מנסה לא לחשוף ספויילרים ).
גארד הוא דמות הדמות המיוסרת והילד הרע שמכחיש בכל דרך את החיבה לטייט. אין לי כל כךאיך לפרט עליו - הוא הנער ברע שבסופו של דבר קצת יותר טוב ממה שחשבנו.
הספר בסופו של דבר גרם לי לחייך, ולהזדהות. הוא היה מקסים, ויחסית לספר שמתיימר להיות ספר נוער, סצנות הסקס בו לא עוברות את הגבול הדרוש.הוא ספר תיכון קליל אבל כששמעתי שיש לו המשך הרמתי גבה, ואני אסביר למה - הספר, למרות ההווי הכבד יחסית שלו, נגמר בסוף החמוד והמצופה שמשאיר חיוך על הפנים.
אך למה למרות זאת 4 כוכבים ולא 5?.
יש דברים שבשוט לא מסתדרים בספר - הסיבה שבגללה גארד התאכזר לטיטום, היא הסיבה הכי מטופשת ולא מוצדקת בעולם. החברה של טייטום, יצאה איתו, ולמרות זאת טייטום יצאה איתו.
הדמות היחידה שבסופו של דבר באמת מסקרנת אותי היא מדוק - נראה שזו דמות עם רבדים מעניינים, שיכול להסתיר סיפור אהבה יפיפה.
הספר הוא חמוד, מעלה חיוך ובהחלט מתאים לתעסוקה בלילות ללא שינה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
