הביקורת נכתבה ביום רביעי, 30 במרץ, 2016
ע"י מכורה ללא סוף
ע"י מכורה ללא סוף
ספויילרים קטנים מזהירה מראש!
ובכן, יש לי המון ציפיות מכל ספר שמקגוויר כותבת. ומה יש לא לצפות? יש לה ספרים קלילים אבל לא מידי ומה שבטוח -בלתי נשכחים.
אבל הספר הזה הואסיפור אחר,לא כמו חבריי פה בביקורות הציגו אותו. הוא לא מזכיר לי בכלום סיפורים קודמים של האחים מדוקס. הדמות הראשית חמודה,אמיצה ודומיננטית - לא כמו המון דמויות נשיות בספרים שפשוט נבלעות ע"י בן הזוג שלהם. עוד משהו שאהבתי בספר(כמו בכל ספר בסדרה) שלא פתאום אחרי 100 עמודים יש בום אחד גדול ו"היי אני מאוהבת בו מעל לראש" ממש לא!. הספר מציג תהליך של רגשות על כל חלק יפה במערכת יחסים שלהם, ולמרות שמעולם לא קראתי סיפור שהדמות הראשית סינית/פיליפינית/ אסיאתית בקיצור, ולקח לי זמן להתרגל לעניין עדיןן התחברתי אליה.
לתומס אבל התחברתי פחות. היה שלב בספר שבאמת ובתמים, רציתי להרביץ לו. בספר שכרון יפיפה מקגוויר גרמה לי להתאהב עד הסוף בסיפור של קמיל וטרנט, אז למה עכשיו היא מנסה לגרום לנו לשנוא אותם? קצת מטופש אבל אמיץ. אבל יותר מטופש.
הדבר היחיד שיגרום לי להוריד כוכבים לסיפור הוא הרוטינה החוזרת בספר העונה על השם קמיל. כאילו עד הרגע האחרון הוא חופר שהוא עדיין אוהב אותה! אחיי לשחרר! זה לגמרי הרס המון רגעים בספר לאור העובדה שהיא מתאהבת בו בצורה קשה והוא עוד מדבר עליה.
ספר קליל נחמד, מומלץ לכאלה שאין להם בעיות עצבים כי אתם תתעצבנו. והרבה.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
