ביקורת ספרותית על חולצות אדומות מאת ג'ון סקאלזי

---

אני אחת מאותם אנשים שמעריצים את הסדרה “מסע בין כוכבים”. אני לא מאלה שמתלבשים כמוהם והולכים לכנסים וגם לא מדברת “קלינגונית מדוברת”, אלא מהמעריצים השקטים שמכירים את הדמויות בכל הסדרות והסרטים, ופטריק סיוטארט תמיד יהיה בשבילינו קפטן ז’אן לוק פיקרד ולא פרופסור איקס.

במהלך התואר הראשון בלימודי תקשורת הוכחתי שהסדרה (על כל דורותיה) הפכה למיתוס מודרני והיא למעשה סדרה חברתית ולא רק סדרת מדע בדיוני.

כמו רבים מאוהבי הסדרה הזו או כל סדרות המדע בדיוני למיניהם אנחנו הצופים מכירים את החוקים:

1. הגיבורים של הסדרה אולי ייפצעו קשה אבל תמיד איכשהו ישרדו ובפרק הבא כבר יהיו במשימה החדשה (אלא אם כן נגמר להם החוזה ואז המוות שלהם הוא דרמטי במיוחד)

2. כדי להדגיש את נושא הסכנות אליהם נחשפים אנשי הצוות, תמיד יהיו אלה שימותו למענם – בעלי החולצות האדומות

אז מי הם לובשי החולצות האדומות?

הם חלק מצוות הספינה אבל קצינים זוטרים או מדענים פשוטים ולרוב אנחנו גם לא יודעים את שם המשפחה שלהם או אפילו את שמם הפרטי.

השנה היא 2456 ואנחנו מתוודעים לסגן משנה אנדרו דאל (הוא גיבור הספר ולכן אנחנו יודעים גם שם פרטי וגם שם משפחה) שמוצב בספינת הדגל היוקרתית של האיחוד האוניברסלי שנקראת “אינטרפיד”.

אנדרו מוצב יחד עם עוד ארבעה קצינים זוטרים חדשים, והם מגלים שהם החליפו אנשי צוות שמתו במשימות מחקר מסוכנות. אנדרו שם לב שבכל משימת מחקר ללא יוצאת מהכלל איש צוות זוטר נהרג ואילו הקצינים הבכירים תמיד ניצלים. אנשי צוות וותיקים ממנו כבר למדו איך להתחמק ממשימות המחקר אך הוא ממשיך להישלח וכמעט נהרג מרובוטים אכזריים, מגיפות קשות ועוד.

הוא וחבריו שמבינים שמשהו לא הגיוני קורה בספינה מחליטים לקחת את גורלם לידם ולנסות להבין מדוע רק לובשי “החולצות האדומות” תמיד נהרגים.

כפי שכבר בטח הבנתם הספר הוא סוג של פרודיה על כל סדרות המד”ב בכלל ו”מסע בין כוכבים” בפרט ויש בו הרבה קטעים מצחיקים בנוסף למתח שנוצר בו כל פעם שהם יוצאים למשימה.

כדי לא לעשות ספויילר לא אכתוב מה הם מגלים ומדוע זה קורה דווקא בספינה שלהם רק אומר שהסיפור יותר מורכב ממה שאנדרו וחבריו חשבו בתחילה.

ספר מקסים וכתוב בצורה שנונה מאד.

» ביקורות נוספות של רובינה
» ביקורות נוספות על חולצות אדומות