“מרת רות זיידמן ע"ה כבר איננה עימנו. עד לפני שנים ספורות עוד התגוררה ברחוב יואל שבשכונת בית ישראל הירושלמית, סבתא וסבתא-רבה לנכדים ולנינים. במשך שנים נצרה את סיפורה, ורק לילדיה ולנכדיה סיפרה כפעם בפעם. הפצרותיהם החוזרות ונישנות פעלו את פעולתן. רות נענתה לאתגר, והעלתה על הכתב את זכרונותיה כילדה וכנערה, שרידה יחידה ובודדה למשפחה חסידית ענפה מהעיר הפולנית צ'נסטוחוב. הסיפור נקרא בנשימה עצורה ושזור במתח”