ביקורת ספרותית על כשהנחש והעכבר נפגשו לראשונה מאת שלי אלקיים
ספר מעולה

---

על ספרה של שלי אלקיים - "כשהנחש והעכבר נפגשו לראשונה"
כתב: משה מאלר

אבוי לעכבר שניצב מול הנחש
תמימה אלקיים, תמימה
וכי יוכל עכבר להרע לנחש ?
וכי ארס לו, או שיני היכש ?
ואילו האפעה – מרורי תרעלת ארס בפיו
עת ינעץ שיניו בטרפו, עת יפעפע השרף בדמו
עת יפרפר העכבר כפרפר
עדי עד יגסוס ונדם
אבוי לעכבר שניצב מול נחש
תמים היה מהאטמה, תמים
"ידיד יקר", הוא כתב לאדולף
ולא ידע שאין דרך בעולם
את הרוע לא ניתן לחסל בתמימות
עם נבר תיתבר ועם עיקש תיתפל
את האלימות הוא חיסל, מוהנדס,
בהודו, ארצו – בין הינדים וקסטות
אך לא בין עכבר לנחש
איבת עולם ביניהם. אך לא –
אין זו אמת לומר "ביניהם".
ציני ומרושע הוא הביטוי "ביניהם",
כאילו היו אלו שני יריבים שקולים.
בעוד העכבר – פניו לשלום,
והנחש – יזמום, ינקום
אין ארס בפיו של עכבר
ואין שלום בשיני הצפע
פני הלה – לפיוס
פני הלז – להשמדה
כבשני טרבלינקה לא נבנו בידי "ידיד יקר"
תמים היה גנדי, אם לא גרוע מכך –
אידיאל נאצל הביא לעולם : המאבק הבלתי אלים,
ולא ידע שאת ארס הנחש רק בארס מרפאים.
עין תחת עין, לא בתור נקמה
אלא פשוט
משום שזו הדרך היחידה
כי מחה אמחה
מתחת השמים
לא, אל תשכח !
פשוט
משום שזו הדרך היחידה
אל ירחם לבך, יוסף
על תינוקת פלשתינית שנורתה בשוגג
כי חייל צה"ל אינו הכובשׁ. הוא הכבשׂ
הדר אצל מאורת פתנים ושרפים
השליט אל מרומי הגלעד יעלנו
והוא הדוגמה, והוא המשל
ששגיאה היא להשוות הנחש לעכבר
לא שני יריבים שקולים הם
אלא אוהב לעומת שונא
יעקב לעומת עשו
ישראל למול עמלק
עודנו "שמע ישראל" זועק,
"אידן (יהודים) – נקמה !" על הקיר בדם נכתב
נקמת דם ילד קטן
לא נבראה על ידי השטן
אלא בורא עולם הוא שהמציאה
ולנו ציווה בזו הקריאה :
כי מחה תמחה
פשוט, משום שזו הדרך היחידה
אַל יחוס לבך, יוסף
אַל ירחם - - -

» ביקורות נוספות של משה
» ביקורות נוספות על כשהנחש והעכבר נפגשו לראשונה