וואו. ככה הרגשתי כשסיימתי את הספר. וואו. ממש ממש וואו.
אתם יודעים מה אני אוהבת במיוחד בספרים של קסנדרה?
אני אוהבת שלמרות שקליירי היא הדמות הראשית, היקום לא סובב סביבה.
לא כול פעולה היא בגלל קליירי, למען קליירי, במטרה לפגוע בקליירי וכדומה.השמש לא זורחת בשבילה.דברים קורים גם לדמויות אחרות. וזה משהו שאני אוהבת במיוחד בספרים של קסנדרה והרבה סופרים אחרים צריכים ללמוד ממנה.
בספר היה כול מה שספר צריך: מישהי שעוברת על החוק בשביל להציל מישהי שהיא אוהבת(וכמאט מתה), חבר שמנסה להגן עליה, מישהו שנכלא על כלום (ואהובתו לעתיד לא יודעת את זה שיעולאיזבלשיעול), ממשלה מושחתת, רע שמת, גופה שנעלמת ואת אלק ומגנוס.
מה יש עוד להוסיף?
-שירה-














