ביקורת ספרותית על מפוצלים - מפוצלים #1 מאת ורוניקה רוֹת
ספר בסדר

---

*יהיו ספוילרים, מי שלא קרא אני ממליצה לא ליקרוא את הביקורת (את הספר כן)

הספר מאוד טוב, נהינתי נורא ואפילו קראתי אותו פעמיים ברציפות, הצלחתי להשיג אותו רק אכשיו אחרי שבועות ארוכים של חיפושים, ולא התאכזבתי.

נהינתי נורא מהעלילה שלהספר וגם מהדמויות המעולות שמופיעות בספר ועושה אותו עוד יותר טוב, וגם נורא נהינתי מאיך שהיא משתלבת בפלג, איך היא מתחברת, לא מתחברת, ניהנת, לא נהינת, מרגישי שייכת, לא שייכת ולא יודעת אם היא מתחרתת או ממש לא.

הדמויות, כמו שציינתי מעולות, היה נורא כל להתחבר אליהן, אהבתי מאוד את קריסטינה ומרלין.

אבל היה כמה דברים שלא אהבתי: אני לא יודעת עם זה קשור לכתיבה או לתרגום אבל הספר הרגיש לי קצת מבולבל, כיילב הוא אחיה הגדול או הקטן? הקטע שבו הם גולשים עם הגלגלת הוא למיועדים או לחברים? עם לפי כל הספר קריסטינה מצליחה יותר מוויל איך זה שה בדירוג הסופי הוא עוקף אותה? איזה קעקוע יש לאמא של טריס? האם לין היא מיועדת או חברה? או העיקר, פור מפוצל או לא??? (מי שקרא את הספר בשפה אחרת או הבין משהו מהבלגן הזה יותר ממוזמן לענות לי אליהן בתגובות לביקורת)

גם הפריע לי הקטע של הקרב בסוף הספר, אני חושבת שהוא פשוט לא התאים והיה צריך להתקיים בספר הבא. לא אהבתי גם את הקטע שבו טריס הרגה את וויל, אני חושבת שזה היה מיותר וסתם יוצר קונפליקטים מיותרים בין טריס לקריסטינה.

אבל לבסוף, זה ספר טוב מאוד ומהנה וכדיי לכם לקרוא אותו.



זאת הייתה הביקורת שכתבתי מייד אחרי שקראתי את הספר, לפני שנה בארך, אלו המחשבות שהיו לי אחרי שקראתי את הספר לראשונה, אני כבר לא מסכימה עם עצמי. הינה ביקורת שנה אחרי שכתבתי את הראשונה:

נהינתי מהספר, אני לא יכולה להגיד שלא, אבל אני כבר לא ממליצה לרוץ לחנויות לקנות אותו.

הדמויות היו לא מוצלחות, רדודות והיה כתוב אליהן כל כך מעט שאהבתי אותן רק בגלל האופי שדמיינתי להן, לא אופי שכתבה הסופרת. הדמות הראשית שמספרת את הסיפור דרך נקודת מבטה היא בדרך כלל דמות שאני בתור קוראת מכירה טוב יותר מאשר את הדמויות האחרות ויכולה להבחן להזדהות איתה טוב. טריס היא דיי חסרת אופי, כלומר יש לה אופי אבל הוא משתנה כל פרק לפי מה שמתאים לעלילה ולא שומרת על אופי אחד או מפתחת את אופיה. זה נכון לעוד דמויות כמו פור וכריסטינה.

העלילה כמו שאמרו בביקורות קודמות אינה מקורית. רוב הספרים שנכתבו או נכתבים לוקחים אלמנטים מסוימים מספרים וסיפורים קודמים, הרבה סופרים עושים זאת באלגנטיות, למשל בהארי פוטר יש המון אלמנטים של סיפורים קצרים בתוך העלילה הראשית שמזכירים סיפורי מיתולוגיות (וגם העלילה מזכירה מאוד ספר של ניל גייימן שג'יי קיי רולינג אף פעם לא קראה) אבל במפוצלים יש המון קווים מקבילים בין הספר לבין משחקי הרעב, המעניק, הארי פוטר ועוד ספרים ועושה זאת באופן בוטה שמעיק על הקריאה.

כל הבעיות שהעליתי בהתחלה עדיין תקיפות והינה עוד אחת: האופי של האנשים שמחלק אנשים לפלגים, אומנם מסבירים את הסעבה בספר השלישי אבל עדיין יש המון חורים, למה טריס אמיצה בדיוק כמו האחרים עם לא יותר למרות שלא צריך להיות לה גנים "משופרים" בעיניין הזה, ועם מישהו משפר גנים בעיניין אחד אין סיבה שזה ישפיע על דברים אחרים בניגוד מה שאומרים בסדרה.

דווקא השתנתה לי הדעה לטובה על הסוף של הספר, הדמות של טריס כתובה באופן מאוד מוצלח בסופו והיא מראה יותר רגשות ומחשבות אנושיות מאשר בשער הסיפור וגם הסכסוך שלה עם קריסטינה היה חלק מוצלח וקידם טוב את העלילה.

אז כן נהנתי מהספר, אני פשוט כבר לא חושבת שהוא היה כל כך טוב,הוא היה סבבה,אני לא חלק בכל הטררם סביבו. ומעניין אותי לגלות איך השתנתי בשנה וקצת האחרונות.

» ביקורות נוספות של לוליפופ
» ביקורות נוספות על מפוצלים - מפוצלים #1