ביקורת ספרותית על הרחק מטשקנט מאת נתן שחם
ספר טוב

---

המשפט הראשון של הספר עשה את העבודה מבחינתי. מצאתי בו מעין הבטחה שאני יכולה לשחרר את המוסרות ולהפקיד את עצמי בידיו האמונות של סופר שיסחף אותי ל"הרפתקה" בדיוק כמו שאני מחפשת לעצמי. ההרגשה הייתה של חזרה אל הקרקע הבטוחה והמוצקה של הבית (זה לא בדיוק נשמע תואם את ההגדרה של הרפתקה, ובכל זאת הסתירה הפנימית הזאת מתארת את מה שאני מקווה למצוא בהרבה ספרים). אחרי קריאה של ספר (מצוין) באנגלית, היה כיף לקרוא מה שכתב סופר שאני יודעת את שפתו והוא את שפתי; ומעבר לזה, סופר שיודע לכתוב (את זה ידעתי מספריו על רביעיית רוזנדורף) ויצליח לגעת בדברים המוכרים לי ולהביע כל מיני רחשי לב, גם כאלו שלא הייתי מודעת להם או שלא ידעתי לנסחם במילים. ובאמת נתן שחם יודע לכתוב. יש כמה דיאלוגים ותיאורים מצוינים ודקי אבחנה של בית גיל זהב ושל יחסיו של גיבור הספר עם ילדיו המבוגרים וגם של אהבתו לאשתו שהלכה לעולמה. בכל זאת בחלקים גדולים של הספר, הוא לא נעם לי. לפעמים גם קצת ייגע אותי. ועם זה, בשום שלב לא הייתה לי בעיה לחזור לקריאה ולהתחבר אליה. בחלקו האחרון של הספר הרגשתי שמתממשת במידה רבה ההבטחה מן המשפט הראשון לספר שיסחף ויעטוף אותי בחמימות.

» ביקורות נוספות של היערנית
» ביקורות נוספות על הרחק מטשקנט