ביקורת ספרותית על שטאזילנד - סיפורים מהצד השני של חומת ברלין מאת אנה פאנדר
ספר טוב

---

כל אחד ו"העיר באפור" בעיניו.. ובאותה העיר רובעים ושכונות וסמטאות ציוריות ופיסות של היסטוריה..

ואני פונה אל כתובת אחת, בעיר באפור שלי - Ruschestraße 103, Haus 1 Friedrichshain, Berlin בנין זה, הבית ממנו יצאה אימת האוכלוסייה בימי ה"מלחמה הקרה" - הלוא הוא בית מפקדת השטאזי - היום "מוזיאון השטאזי" בברלין.
לא רחוק משם נמצאים שרידי חומת ברלין שהותרו כמזכרת. צבועים ומצויירים בגרפיטי עליז יותר או פחות. סביב שכונות בנויות בהמון מבנים אפורים בבנייה סובייטית קלאסית, סביבם חצרות, כיכרות שהפכו טרנדיות, צבעוניות - שם, בהווה, גם מעוזם של האמנים... וסביב רחובות, תיאטראות ובתי תרבות, מסעדות ובתי קפה עדכניים, וחנויות טרנדיות, פארקים והמון ירוק ושאון השפרא (הנהר החוצה את העיר) ו..סימטאות צבעוניות - ומעל הכל מרחף דרך קבע ענן של עבר שחור העוטף את "העיר באפור" - ומשאיר כמו טיפות אינסופיות של תזכורת כבדה בכל פינה וגם בלב - זו העיר באפור שעושה מאמץ על להצבע בשלל צבעים. מצליח לה? תלוי, בעיני המתבונן.

בעברה, ברלין המזרחית - בירתה של DDR 'הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית' (1950-1989) או - שטאזילנד – מה שתרצו.

"עונת השואה" השנתית המתחילה ביום 27 בינואר (יום השואה הבינלאומי) ומסתיימת ביום כ"ח בניסן (יום לאחר יום השואה בישראל)' זמן טוב להזכיר את הארגון המושמץ, בעקבות קריאת "שטאזילנד" - ספר המתאר מעט מתולדותיו ויותר את דרך פעולתו של השטאזי (Ministerium für Staatssicherheit), הארגון שהוקם בשנת 1950 (במתכונת ה-הק.ג.ב הסובייטי שהיווה לו מודל), ארגון ששימש בתפקיד המשטרה והמשטרה החשאית וגוף הריגול העיקרי ושפעל בגרמניה המזרחית כשמיקוד הפעילות שלו בשנות המלחמה הקרה כללו: ריגול במדינות מערב אירופה ובעיקר בגרמניה המערבית, גם איתור והענשת גורמים (קבוצות ויחידים) שנחשדו בחוסר נאמנות לשלטון, גם הטלת אימה על האזרחים. ושמירה על הסדר והחוק.
הארגון פורק עם נפילת השלטון הקומוניסטי, הרס החומה ואיחוד הגרמניות למדינה אחת (1989).

את התיאור מביאה מחברת הספר, אנה פאנדר, אשר שבע שנים לאחר נפילת חומת ברלין יצאה לבדוק מה היה שם במדינת האימה. היא יצאה למסע היכרות מסקרן עם ארגון השטאזי ועם האנשים שחיו במדינת המשטרה המשוכללת ביותר בכל הזמנים, שם מאחורי החומה. הספר שטאזילנד - הוא התוצאה של המסע. זהו מסמך תיעודי בחלקו וסיפורי בחלקו (באופן לא שיטתי) ומרתק על החיים מעבר לחומה, במדינה בה החיים היו זולים ויקרים, מדינה בה כולם חשדו בכולם, וכולם (כמעט) הלשינו על כולם וכולם כמעט היו חשודים. היא מספרת על פגישותיה עם אחד ממפקדי השטאזי דרכו הגיעה אל הנרדפים והרודפים. היא מביאה גם סיפורים אישיים. לצדם את האווירה. אפשר למצוא בספר גם תיאורים של 'הוהנשנהאוזן' הלוא הוא הכלא לאסירים פוליטיים (מורדים) שהיה ממוקם לא רחוק ממרכז העיר וקיומו נשמר בחשאיות מהתושבים ע"י אנשי שטאזי באזרחי (ותואר כ"צוללת - תא עינויים עם ריח של פחד") ותובנה אישית: גם במוזיאון אפשר לחוש בריח של פחד.

*****

קאט לכמה הערות נלוות: עם נפילתו של השלטון הקומוניסטי במזרח גרמניה ניסו ראשי השטאזי לגרוס חומר רב ככל שניתן מארכיוני הארגון, ומשהפסיקו המגרסות לפעול הם המשיכו לקרוע מסמכים ביד. עשרות אלפי שקים עמוסים בפיסות נייר קטנטנות הוסתרו בחופזה אך נמצאו עד מהרה. בשנת 1995 שכרה ממשלת גרמניה חברה מומחית לשחזור מסמכים. במשך שש שנים הצליחו תריסר אנשים לשחזר מסמכים מתוך 300 שקים - הם קיבלו את התואר "אנשי הפאזלים" - המסמכים המשוחזרים הללו נמצאים בארכיון "מוזיאון השטאזי" ומהם ניתן ללמוד על דרך פעילות האירגון. בארכיון המוזיאון גם נברה אנה פאנדר, כך הגיעה אל אריק מלקא, ממפקדי השטאזי, שהזמין אותה לביתו וסיפר לה מזכרונותיו, כך היא הגיעה אל האנשים השונים - נרדפים ורודפים - ביניהם פועלות ניקיון, בני משפחה שהלשינו זה על זה וגם אנשי שטאזי לשעבר מסיפוריהם היא הביאה.
בשנים האחרונות נפתחו הארכיונים המכילים את המסמכים המשוחזרים בפני הציבור ורבים פנו בכדי לעיין בתיק המודיעין אודותם. בתיקים הללו נחשפו מקרים רבים של נשים וגברים שנאלצו להלשין על בני זוגם "לטובת האומה", אימהות נפרדו מילדיהן "לטובת האומה", מפחי נפש ומאסר ועינויים בעקבות ניסיונות עריקה למערב שלא צלחו. סיפורים אישיים מסמרי שיער על דברים שקרו שם, בשטאזילנד, מעבר לחומה.

*****

עם הפלת החומה הוכרזה "נקודת האיפוס" - Stunde Null על ציר ההיסטוריה המקומית, אז הוקמת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה Bundesrepublik Deutschland - בירתה ברלין - העיר באפור.

*****

לאחר שנת 1990 לאחר איחוד גרמניה, הפכה נקודת מעבר הגבול c או "צ'ק פוינט צ'ארלי" או Grenzübergangsstelle Friedriche השמורה בין מזרח למערב, שם נתפסו נסיונות עריקה ונמנעו בריחות, לאתר תיירות הממחיש את הסגירה האטומה והנוקשה של המזרח מפני המערב וכן הפך המעבר הזה לסמל בספרות הריגול הקשורה למלחמה הקרה.

ו"שטאזילנד" - הוא מומלץ למי שרוצה לקחת נשימה עמוקה. עמוקה. ולבקר מעבר לאותה חומה ולהבין מעט ממה ששם היה...
חיסרון בולט: כאמור, אין בספר אחידות סגנונית. ישנם מעברים לא עקביים או שיטתיים בין תיאור יבש בסגנון כתיבה עיתונאית, אל תיאור תיעודי ואל תיאור סיפורי - הנתון הזה פוגם באיכות התוכן וברצף הקריאה.

כאמור, כל אחד והעיר באפור שלו... https://youtu.be/JR97Kcjd2ng

» ביקורות נוספות של
» ביקורות נוספות על שטאזילנד - סיפורים מהצד השני של חומת ברלין