הביקורת נכתבה ביום ראשון, 27 בדצמבר, 2015
ע"י מיכאל
ע"י מיכאל
משפט מפתח בספר:
עולה ממרוקו שהתנגד לעלית בנו לארץ אמר "יהודים לא יודעים לנהל מדינה, מדינה זה לא בשבילם".
יוסי שריד ידע להעביר מסרים בדרכו ה"יוסי שרידית" הייחודית.
אפשר לאהוב אפשר לשנוא, לא ניתן להשאר אדישים אל האיש, מסוג האנשים שחושבים "מחוץ לקופסא"
לא חלק ממחנה.
הספר מעניין מאד משום שבעשרים מונולוגים . מונולוג לכל שנה מ – 1948 עד 1967. "סורק" את מה שנראה לו כמרכזי בשנים ההן.
יוסי שריד תוקף את השמאל הישראלי-בזה הוא מעניין במיוחד אין קדושים, לא מקומות , לא ערכים ולא אנשים. (כולל ההנהגות המימסד).
בן גוריון בעיניו פרץ דרך ועשה שגיאות שלא ניתן לתקנם.
ההתנערות מאחריות לפעולת התגמול בקיבייה ב – 1953, בה נרצחו פלשתינים.
ה"פרשה" הידועה . הטבח בכפר קאסם ב – 56. פירוק זרם העובדים בחינוך הוא זוכר ואינו שוכח לאחראים. בכלל ההתיחסות שלו למערכת החינוך היא נושא ראוי שהזכר.
ביחסי חוץ מקונן על ההתרחקות במלחמה הקרה לזרועות ארה"ב כשיקול מוטעה.
נושא הכוחנות הישראלית מאז מלחמת ששת הימים בהנהגתו של משה דיין שנראה לעם כמשיח.
לשונו החדה של מר שריד ז"ל, הזכרון שלו, יכולת הניתוח לארועים הסטוריים בעין פקוחה מבלי להצטרף למחנה . הופכים את המונולוגים בספר רלוונטי גם כיום למי שרוצה להבין השתלשלות ארועים הסטורית ומוכן להתבונן בה דרך עיניו.
בסיום הקריאה התחושה שלי היתה שגם לאלו שלא מסכימים איתו, לכאלו ששנאו אותו ואמרו זאת בגלוי אבד "פרטנר" חשוב לפולמוס.
10 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
סבא של דוד - העולה ממרוקו צדק
|
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
הספר אצלי ויגיע תורו.
|
10 הקוראים שאהבו את הביקורת