זה היה סתם יום של חול.
שלהי שנות השמונים והרדיו פתוח על גלי צה"ל.
באוויר - ויכוח שהולך ומתלהט מרגע לרגע בין
רפאל (רפול) איתן ז"ל לבין יוסי שריד ז"ל.
הוויכוח שנגע גם בענייני בטחון הגיע לנקודה הישראלית הרגילה
בה הרעים הפלאח מהעמק על המשקפופר מרחובות.
"על מה אתה מדבר ומה אתה מבין בזה? הרי אני הייתי רמטכ"ל ואתה סמל קטן"
"זו בדיוק הנקודה", השיב המשקפופר בשלווה.
"הסמלות שלי לא גרמה אחוז אחד ממאה אחוזי הנזק שגרמה הרמטכ"לות שלך למדינה".
לא הייתי מעולם מהמחנה שלו ולא הצבעתי עבורו, אבל תמיד הוא היה מעניין.
וייתכן שלא סתם הוא בחר לכתוב בספר הזה היסטוריה אלטרנטיבית, כי הוא
תמיד היה האלטרנטיבה הלא ממומשת לדברים שקרו פה.
וכעת היא גם לא תתרחש, האלטרנטיבה הזו, עם לכתו למקום אחר, כאשר
מעל כולנו מתקדרת חשרת עבי חזן, רגב, אלקין וחוטובלי.
זה ספר מעניין, בעיקר למי שאוהב סיפורים קצרים, כי אפשר למצוא שם
אירועים מוכרים עם טוויסט שלוקח אותם אל מחוזות האלטרנטיבה, אל האפשרי
שלא התרחש. תרגיל נהדר בדמיון*
*דמיון - משהו שקורה בין האוזניים. נמוג לעולמים, כמו יוסי שריד, לאחר שפשוף יתר
של מסכים במשך יותר מ-48 שעות.

















