ביקורת ספרותית על אשמת הכוכבים מאת ג'ון גרין

---

אני לא מאמינה שלא כתבתי עליו ביקורת עד עכשיו
אבל הנה הגיע 'עכשיו', אז אני כותבתD:

אהבתי את הספר, מאוד, אבל ברגע שסיימתי הנחתי אותו בצד למשך כמעט ארבעה חודשים.
העלילה נפלאה, בסגנון ה- 'הם כל כך חמודים ביחד', אבל מה- הוא כתב יותר מדי בשפה של נערה בת 16, כלומר, לא הייתי מצפה שמילים כמו- "הייתי מצליח להשכיב אותך" וכל הקטע של אייזק ומוניקה ("אני חושבת שהוא מוחץ לה את הציץ") יופיעו בספר כזה. מבחינתי הספר לא נחשב נקי. (קחו בחשבון שאני ילדה שאחת הסיבות לכך שהיא לא קוראת את תיכון לילה- ויש כל כךךך הרבה, אני צריכה לפתוח על זה ביקורת- היא השפה הבוטה ולעיתים הגסה שלו.)

NEXT- הספר עשה לי מחשבות מפחידות בטירוף. אחת מהן- ואני כמעט מתביישת להודות בזה- הייתי 'אוי אלוeים, אני לא רוצה ללכת לישון, הלוואי שאני אקום בבוקר'.
כאילו, אני מעריצה את הגאוניות הספרותית או ווטאבר אלס, אבל באמת שלא הייתי רוצה דיונים פילוסופיים פנימיים כאלה בחמש עשרה השנים הקרובות.

בכללי, הייתי ממליצה על הספר. בכללי, הוא ממש יפה. בכללי, אהבתי אותו.
בכללי, לכו לקרוא אותו.
עכשיו.

» ביקורות נוספות של קוראת מגיל צעיר
» ביקורות נוספות על אשמת הכוכבים