יש אצלי ספרים רבים בבית וזה לגמרי אופייני אצלי להתחיל לקרוא לגמרי באקראי באחד מהם... וכך התחלתי לקרוא את הספר הזה באנגלית בהוצאת כיס. מדובר בספר מאתגר. הוא בנוי טכנית בצורה של מונולוגים של הדמויות השונות שבו שמתחילות לדבר אל הקורא ללא שום הכנה מוקדמת ובתחילה קשה לדעת מי כל האנשים המוזרים הללו ומדוע הם מדברים באנגלית בלתי אפשרית כל כך! כי פוקנר שם בפי גיבוריו אנגלית שיש לה רק קשר מקרי לאנגלית סטנדרטית (גם מבחינת ביטוי המילים באיות שמנסה לחקות את המבטא הדרומי וגם מבחינת הדקדוק הבלתי אפשרי) (הם אומרים למשל:
They was…)
רק תוך כדי קריאה מסתבר לנו שמדובר במשפחת חקלאים לבנה, מהסוג הכי מפגר והכי נידח שיכול להיות, אי שם בסוף שנות העשרים בדרום ארה"ב. לאט לאט מסתבר לנו שאם המשפחה גוססת וכשהיא מתה יוצאת כל המשפחה למסע טרגי שמתארך בגלל פגעי הטבע, בעגלה שרתומים אליה פרדים, להביא אותה לקבורה בעיירת הולדתה. תוך כדי המסע והדמויות שמדברות בו אלינו מתגלים לנו העוני הנורא, הבערות האיומה וסודות שמתחת לפני השטח. בתחילה נדמה שלא קורה פה דבר ואת ההתחלה מעט קשה לצלוח אבל בהמשך מעביר אלינו פוקנר תמונה סוריאליסטית אכזרית וטרגית חזקה ביותר והסיפור הופך להיות קשה מעורר חמלה וממש מרתק. לאחר שכבר סיימתי לקרוא את הספר, גיליתי שהוא יצא בארץ לפני שנים בשם "בשוכבי גוועת" בתרגומה של המתרגמת המצוינת רנה ליטווין ז"ל. אין לי ספק שהייתה לה עבודה ממש לא פשוטה בתרגום לעברית... אני בכל אופן ממליץ מאוד על הספר הזה (באנגלית או בעברית) שמחברו זכה (לגמרי לא במקרה) בפרס נובל בשנת 1950.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
