ביקורת ספרותית על סאפיק - ספר ההמשך לאינקרסרון - אינקַרסֶרון #2 מאת קתרין פישר
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 7 בנובמבר, 2015
ע"י משוררונת:)


שלוש שנים חיכיתי לספר זה.
שלוש שנים.

שלוש שנים, שבחצי שנה האחרונה מהן- חברות שלי נפנפו לי אותו מול העיניים, ואני- לי נותר להסתכל עליו כמו אוכל שמונח סנטימטר ממני, אבל אני לא יכולה לקחת אותו.
(או בקיצור- כמו שאתה מרגיש כשכבר הייתה שקיעה, אתה רעב, וההבדלה עוד שעה)

נורא, אם תשאלו אותי.

אה, ולמה שלוש שנים?
כי את אינקרסרון קראתי מזמן.
ממש ממש מזמן.
(בימים שהייתי עוד תולעת ספרים צעירה וחסרת ניסיון, והייתי בטוחה שכל מי שלא קרא הארי פוטר-לא תולעת ספרים אמיתית,
חברה שלי התוודתה לפני שהיא שנאה אותי על זה^^)

בכל מקרה, יום שישי נחמד ומלא מים, ההוביט מונח בתיקי אחרי שסיימתי אותו שוב (ודמעה ירדה מעיני), וחברה ששואלת:
"משוררונת, רוצה את סאפיק?"
"לאא, מה פתאום?" אני עונה לה,
מסתובבת, מסתובבת חזרה, וצורחת- "רגע, מה אמרת?!?!".

טוב, האמת שכבר על הפעם הראשונה צעקתי את הסכמתי ולפני שהיא הספיקה לצעוק לי איפה הוא מונח כבר הייתי בחצי הדרך לכיתה שלה.
אבל מה זה משנה? העיקר שסאפיק היה אצלי,אצלי, אצלי!!
(כן, זה המקום שבו אני צוחקת צחוק מרושע).
קראתי אותו כל ההפסקה, ניסיתי קצת בשיעור אבל לא הלך ולא רציתי שהמורה תחרים אותו, ואז "שחכתי" להחזיר אותו בסוף היום.
ואז כמובן שבשבת סיימתי אותו, אלא מה?

ואנשים, הוא מעולה.
בדיוק מה שציפיתי ממנו, לא הורס את הקודם, ועם סיום אדיר שלא משאיר הרבה.
מה שקורה כשאני מסיימת ספר טוב, זה שאני פשוט סוגרת אותו ונשארת לשכב במיטה ולבהות בתקרה- משחזרת את הרגעים האחרונים.
(ואז מסתובבת בבית/בבית ספר ולא מוצאת אדם שמבין אותי ושבפניו אוכל לשפוך את רגשותי, עצוב.)

זה קרה לי.
טוב, כמובן שזה קרה לי, אחרת לא הייתי מתארת מה קורה כשאני מסיימת ספר טוב^^
אבל בכ"מ- הסיום השאיר אותי המומה. כי הוא היה כל כך... לא יודעת, מובן? מבלבל? מדהים?
כאילו החתיכה האחרונה בפאזל השתבצה במקומה, ואתה מגלה שהתוצאה היא לגמרי לא מה שדמיינת בהתחלה.

מה שכן היה קצת מעצבן, היה, או בעצם הייתה- קלודיה.
רגע אחד היא יהירה, מחושבת, ויודעת כל- וברגע אחר היא מבולבלת, מהוססת, לגמרי לא הקלודיה שהוצגה בהתחלה.
ולא הבנתי- את אוהבת את אבא שלך או לא?

וקיירו, אוח קיירו-
לא ייתכן שהוא מסתגל כל כך מהר למציאות מחוץ לכלא, בנאדם- אתה רואה את הכוכבים!
כן, הכוכבים שכל האסירים מפנטזים עליהם במשך שנים- ואתה סוף סוף רואה אותם!
אתה רואה שמיים! אתה רואה מרחבים פתוחים! ירוק!
אבל בסדר, נניח לזה.

אטיאה.
אני חייבת להודות שממש הפתעת אותי, היה חכם מצידך- ונורא אמיץ.
אבל- הגיע הזמן לקצת כבוד עצמי!
~ספויילר קטן ולא מזיק~
כל הספר קיירו חוזר וקורא לך בשם "עבד כלב", אבל את לא יכולה לצעוק עליו קצת, לבקש אפילו- שיפסיק לקרא לך ככה?!
באמת, עד עד כדי כך קרה, מחושבת, ואדישה כלפיו??
שתינו יודעות שלא.

טוב, מעבר לזה אני לא יכולה לחשוב על פגמים וכאלו, כי הספר מרוצף בהם בכוונה.
~ספויילרון~
כי אם יש את כל הכבלים והטכנולוגיה שמצליחה לגרום לחורבה להיראות ולהרגיש כמו מבצר, ולהפוך מדרגות מתפוררות לעץ חזק- איך ייתכן ש-
טוב נו, גם לזה נניח.

חמישה כוכבים כי הספר היה כל כך מעולה ואני חולה על אינקרסרון. וסאפיק בהחלט ברמה שלו.
אז אם קראתם עד לכאן- תודה רבה לכם שסבלתם את חפירותיי, המשך יום נעים =)
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
משוררונת:) (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
תודה שומי^^
XP שומי, אני מקווה שלא אכפת לך^^
-בוקס בחזרה-
הנסיכה משום מקום (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
אוקיי, זאת באמת ביקורת נלהבת...
מותק, אני מתה על איך שאת כותבת!
ואני מרגישה מפורסמת עכשיו....
-בוקס-





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ