ביקורת ספרותית על גורלו של ליצן - טרילוגיית האיש הזהוב #3 מאת רובין הוב
ספר מעולה

---

מספר טוב צריך להחלים.


הביקורת הקודמת שלי על ספר של הוב היה בסיומה של טרילוגיית הרואים למרחק. ןכן, די איבדתי את עצמי שם.

זה קשה.
זה באמת נורא נורא קשה.
מאיפה להתחיל? מאיפה להתחיל את הרושם שהותירה הסדרה הזו עלי? איך לתאר את הרגשות שלי?

אי אפשר. פשוט בלתי אפשרי.
מזה הרבה זמן, ספר הצליח לגרום לי לבכות.
וזה, לא סתם דמעה בודדת, אלא יותר.

ואני יושבת כאן מול המחשב, אצבעותי על המקלדת, ופשוט לא יודעת מה לכתוב,
כי אני ריקה,
ריקה מהדבר שמילא אותי עד לפני זמן קצר.

לא סתם קראתי את הספרים. לא סתם ליוויתי את פיץ.
אני הייתי פיץ.
אני הייתי בכאבו.
חוויתי את רגשותיו.

החותם שהותיר בי הספר הזה עמוק.
משאיר לי חומר למחשבה גם שבוע ויותר מאז סיימתי אותו.
הכתיבה מדהימה.
העלילה מופלאה.
מעבר למילים שלי, הדלות גם ככה.

וזהו.

» ביקורות נוספות של משוררונת:)
» ביקורות נוספות על גורלו של ליצן - טרילוגיית האיש הזהוב #3