ביקורת ספרותית על סאפיק - אינקַרסֶרון #2 מאת קתרין פישר

---

"הכלא היה פעם ישות של יופי.הוא תוכנן מתוך אהבה.אבל אולי היינו קשים מכדי לאהוב.אולי ביקשנו ממנו יותר מידי.אולי הבאנו אותו לידי טירוף"

"אני רואה כמה אתה בודד,מטורף,ניזונת מנשמתך שלך,אדון.כילית את האנושיות של עצמך .טימאת את גן העדן של עצמך.ועכשיו אתה רוצה להימלט"

הספר נוגע בעצב חשוף , איך אני יכולה להימלט מעצמי ?
מהרגשות הכואבים , והמחשבות המטרידות ?
אני חושבת שבכל אחד מאיתנו יש כלא קטן שבו אנחנו נועלים את הכל , את הכאב ואת הבושה ואת הפחדים שלנו.
הספר הזה כמו הראשון בהחלט גרם לי לחשוב :)

אני חייבת להודות שהסוף של הספר הפתיע אותי לטובה.
כמו בספר הראשון נמשכתי לכאב שאינקרסרון חש .
הוא נוצר למטרה נעלה ,הוא אמור היה להיות גן עדן , מקום של שלווה .
החיים שהיו בו טימאו אותו.הוא לא ידע איך להתמודד , ולדעתי כל הרגשות השלילים שהיו לאסירים הוטמעו בתוכו .
ובמקום גן עדן הוא הפך להיות גיהנום
גם במהלך הספר הזה ריחמתי עליו מאוד .
אני שמחה שהוא סוף סוף הצליח לברוח מעצמו.

הדמות האהובה על בספר היא ללא ספק קיירו .
השחצנות שלו פשוט העלתה חיוך על פני בכל רגע , ממש חיכתי לקרוא את הקטעים עליו :)
אני חושבת שהוא ופין הם צדדים שונים של אותו המטבע.
קיירו פראי וקשה ונראה כאילו אין לו מוסר לעמותו פין הוא עדין ודואג לאחר .
לא סתם הם אחים בדם :)

הדמות שהכי פחות התחברתי אליה היא קלאודיה , היא פשוט עיצבנה אותי ...
אני יודעת שהיא אוהבת את ג'ארד (מי לא יאהב אותו הוא פשוט מקסים) אבל למען השם יש לך את פין בחור צעיר מקסים , שצריך אותך..
ממש שקלתי לדלג על הפרקים שלה ! ברור שלא עשיתי את זה , אבל שקלתי...

הספר היה ממש מקסים , כתוב בצורה נהדרת נהנתי ממנו .
(גם מהפרקים של קלאודיה - כי היא עדיין תרמה לעלילה )
הרעיון של הספר לדעתי גאוני .
ואפשר לדעתי אפילו לכתוב ספר שלישי , לראות איך פין מקים את הממלכה שלו ואיך ג'ארד מסתדר באינקרסרון .


אני בהחלט אקרא אותו שוב בעתיד

"הוא שר את שירו האחרון.ומילותיו לא נכתבו מעולם.אבל זה היה שיר מתוק שיופיו כביר ,ומי ששמע אותו השתנה כליל.יש אומרים שזה השיר שמניע את הכוכבים "

» ביקורות נוספות של Miaka
» ביקורות נוספות על סאפיק - אינקַרסֶרון #2